אם אנחנו יוצאים למסעות בחלל מתוך מיינדסט אנושי עדיף שנישאר בבית. אפשר ללמוד מיחסינו לבע”ח מה יקרה לצורות חיים פחות מתקדמות אם נחליט לחקור אותן, ומהדמיון הקולנועי שלנו נראה שהמפגש עם יצורים דומים לנו ככל הנראה יהיה אלים. בספרו “טורפי העולמות”, אורן בן יוסף מבקר את כשלי הדמיון שלנו לגבי חייזרים והתקשורת איתם, שנובעים מהצורך לראות את עצמנו במרכז היקום, ומנסה לפתוח לנו קצת את הראש לכיוונים אחרים.
Tag Archives: מדע בדיוני
פרק 59. קותימן בווקנדה: איך נראית תרבות פוסטהומניסטית? עם ד”ר קרן עמרי
הספרות העכשווית כבר לא אוטופית ולא דיסטופית. היא לא מנסה להחזיר את הגיבור שלה הביתה או לחפש עבורו צדק. היא מדמיינת עבר חלופי כדי להציע עתיד חלופי, מערערת את התחושה שהעתיד ידוע, ומסמנת אחריות הדדית וקשרים בין אנשים כמה שעושה את הסובייקט ומה שחשוב באמת. ד”ר קרן עמרי סוקרת את המגמות הפוסט הומניסטיות בתרבות, דרך סוגות כמו אפרו-פוטוריזם והיסטוריה חלופית
פרק 56. מגילגמש ועד מיינקראפט: מסע הגיבור של המין האנושי עם נועה מנהיים
אם האדם הוא הסיפורים שלו על עצמו, אז מי הוא המין האנושי? מהסיפור הראשון על כישלון האלמוות ועד לאפשרות של הסיפור האחרון על כישלון הזיכרון, הפרק מנווט ברשת התרבותית של הנרטיב האנושי עם הקברניטה נועה מנהיים, ומראה כיצד תמיד היינו פוסט אנושיים. דרך המפלצות שבראנו בדמיון ובמציאות, השערים במציאות שדרכם ניסינו לעבור לממלכת הדמיון, הסיפורים על טכנולוגיה והסיפורים כטכנולוגיה, וכלה במוטציות האבולוציוניות שסיפורים עוברים בימינו עד כדי איום במות הנרטיב
פרק 48. מסמוראים לרובוטים: טכנולוגיה ותרבות פופולרית ביפן עם פרופ’ מיכל דליות בול
כשיפן פגשה לראשונה ברעיון של רובוטים במאה ה19, זה די הפחיד והדאיג את אנשי התקופה. אז מתי ואיך הופכת יפן למעצמת החדשנות הטכנולוגית חובבת הרובוטים שהיא היום, ומדוע היא נחשבת למייצגת של חברת העתיד הפוסט אנושי? מדוע המד”ב היפני כל כך שונה מהדיסטופיות המערביות, והוא עתיר רובוטים חמודים וטובי לב, שתמיד עוזרים לבני האדם? בפרק נתחקה אחר השילוב של נסיבות היסטוריות, יוזמות פוליטיות, רקע דתי, ותרבות פופולרית, אשר הפכו את יפן למה שהיא כיום. לצד זאת, נתוודע לחדשנות ולביקורתיות הטמונה בספר המד”ב היפני הראשון, שנכתב ב1882, נשכח, והתגלה מחדש
פרק 27. קלף פרוע: מדע בדיוני וחקר העתיד עם ד”ר אהרון האופטמן
מה הקשר בין מדע בדיוני לחקר עתידים? יש 300 שיטות לחקר עתידים אבל אין אחת שהיא באמת טובה. אולי בגלל שההיסטוריה נקבעת בסופו של דבר על ידי ברבורים שחורים וקלפים פרועים, ויש לזה אפילו נוסחה מתמטית. ד”ר אהרון האופטמן מסביר את ההבדל בין ברבור שחור לקלף פרוע, בין חיזוי טכנולוגי לחברתי, ועוזר לי להבין שהפודקאסט הזה בעצם מזהה “איתותים חלשים”. אנחנו משוחחים גם על חדשנות אחראית, מדע בדיוני מקומי, על חוזה המדינה הרצל כסופר מד”ב, על פנטסיה 2000 מגזין המד”ב הראשון בעברית, שהוא היה ממייסדיו, ומתווכחים על הטענה שהוצגה בפרק הראשון בפודקאסט, שהמד”ב איבד את העתיד שלו
Dr. Carmel Vaisman 