Podcast

The Future is already here – it’s just not evenly distributed

William gibson

המצב הפוסט אנושי הוא פודקאסט על טכנולוגיה, תרבות, ורוח מנקודת מבט רב תחומית, על העתיד שכבר כאן אך עוד לא מספיק נפוץ, והמקומות בהם העתיד הוא העבר. אני חוקרת תרבות וטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובכל פרק יש אורח/ת מתחום שונה שתורמים לנושא הפעם. התוכן מתומלל גם כמאמר עם לינקים ומקורות. בפייסבוק ובאינסטגרם אפשר לראות קדימוני וידיאו קצרים וסיפורים מאחורי הקלעים

פרק 26. הרכות של המספרים: המתמטיקה של התודעה עם פרופ' עודד מיימון המצב הפוסט אנושי

  1. פרק 26. הרכות של המספרים: המתמטיקה של התודעה עם פרופ' עודד מיימון
  2. פרק 25. להאזין לקצב הדיגיטלי: שפה, מדיה וכוח עם ד"ר אלינור כרמי
  3. פרק 24. מתכנתות מחדש: בינה מלאכותית פמיניסטית. אורחת אירית שטרנברג
  4. פרק 23. להכין את גופך לסוף העולם עם ד"ר ישראל כנר
  5. פרק 22. לא שדה ולא קרב: צבא על-אנושי עם ד"ר לירן ענתבי
  6. פרק 21. מהקאנון לקיו-אנון: על דתות חדשות עם ד"ר אדם קלין-אורון
  7. פרק 20. להבין את גל השמרנות החדש עם ד"ר גדי טאוב
  8. פרק 19. אלוהים בצלמי ובדמותי: פוסט-דת עם ד"ר תומר פרסיקו
  9. פרק 18. התנ"ך, כפי שסיפר לי הנחש. עם אביגיל בר-לב
  10. פרק 17. בעיצומה של ההכחדה השישית עם ד"ר עפרי אילני

:להאזנה בכל אפליקציות ההסכתים, יוטיוב וספוטיפיי או כאן למטה לצד התמלול

?רוצה לקבל מייל כשהפרק הבא מתפרסם

:כאן ניתן להאזין וגם לקרוא את תמלול הפרקים כמאמרים עם לינקים ומקורות להרחבה

פרק 26. הרכות של המספרים: המתמטיקה של התודעה עם פרופ’ עודד מיימון

פרופ’ עודד מיימון בונה את הגשר בין המדע לתודעה. הוא ממציא מתמטיקה חדשה לגמרי עם לוגיקה “רכה” שסותרת את הלוגיקה של המתמטיקה המוכרת. היא מתאימה לתיאור של עולמות המציאות המדומה והסייבר מחד, ועולמות התודעה והפנימיות מאידך; מרחבים שאין להם קיום פיזי וחוקיות פיזיקלית אך הם קיימים, ויש להם ממשות והשפעה על חיינו. המתמטיזציה של התודעה היא גם המפתח ליצירה של תודעה מלאכותית שיכולה להביא מודעות לבינה המלאכותית, או לכל הפחות להטמיע אתיקה בתוך למידת מכונה. בואו להכיר מתמטיקה שהיא לא פחות מכניסה למחילת הארנב של עליסה בארץ הפלאות, עם ציר מספרים שמתרחש בו עולם ומלואו אך התוצאה שלו היא תמיד אפס

פרק 25. להאזין לקצב הדיגיטלי: שפה, מדיה וכוח עם ד”ר אלינור כרמי

מייל, ספאם, קוקיז, הענן, הפלטפורמה – אנחנו חווים מידע דיגיטלי דרך ממשקי תוכנה שמבוססים על מטאפורות מוכרות, אך הללו לעיתים מטעות אותנו לגבי מה שהטכנולוגיה באמת עושה, משכיחות מאיתנו שניתן לעשות זאת גם אחרת, וכך השפה מסייעת לגופים שמעוניינים לעצב את המרחב הציבורי שלנו. זה קרה כבר פעם בעבר עם חברת הטלפון בל בארה”ב, וד”ר אלינור כרמי חקרה זאת. היא טוענת שכשיש לנו עסק עם תהליכים בלתי נראים, ניתן לחשוף את יחסי הכוח ולדבר עליהם דרך שפה של סאונד. הפרק עוסק במטאפורות של טכנולוגיה שאנחנו חיים בתוכן ובכוחן להשפיע על תפיסתנו

פרק 24. מתכנתות מחדש: בינה מלאכותית פמיניסטית. אורחת אירית שטרנברג

בחלק הראשון של הפרק מסופרת היסטוריה נשכחת, מפתיעה, ובחלקים מסוימים אף מקוממת, של תחום המחשוב והתוכנה, בימים שבהם “מחשב” לא היה שם עצם אלא שם תואר של נשים מתמטיקאיות שהכשירו את המכונות להחליף אותן. בחלקו השני של הפרק נציע פרספקטיבה פמיניסטית על האופן בו אנחנו חושבים על ומתכננים את מערכות הבינה המלאכותית שלנו: האם הסיפור כאן הוא באמת פוטנציאל ההשתלטות שלה על האנושות או הפוטנציאל שלה לייצר חוסר צדק במסווה של אובייקטיביות מדעית? איזו מן אנושיות אנחנו מנסים לחקות באמצעותה? אורחת: אירית שטרנברג

פרק 23. להכין את גופך לסוף העולם עם ד”ר ישראל כנר

ההיסטוריה הסינית רוויית סיפורים על מעלליהם של אמני לחימה עם כוחות על-אנושיים וגם לנו במערב הועברו דימויים כאלו דרך סרטי פנטזיה. ד”ר ישראל כנר, היסטוריון של אמנויות הלחימה הסיניות, עבר חניכה בשושלת מיסטית עתיקה ונחשף לטקסטים מהמאה ה17 שזר לא ראה לפני כן. הוא גילה את האמת על שורשיהן של אמנויות הלחימה, ושחזר כיצד פרקטיקות לחימה שנחשבו לתרבות שוליים בזויה בסין הקיסרית הפכו קשורות ברוחניות ובריאות ולאחד מסמלי האומה הסינית. זה סיפור על טכניקה ודת שמאיר דפוס עומק בהבנת האומה הסינית גם בעידן המודרני, ולוקח אותנו מהממד העל-אנושי לאנושי, אנושי מדי

פרק 22. לא שדה ולא קרב: צבא על-אנושי עם ד”ר לירן ענתבי

ספיישל פוסט-עצמאות על שדה הקרב העתידי ומגמות פוסט אנושיות בלחימה וצבאיות. ד”ר לירן ענתבי מהמכון למחקרי בטחון לאומי מספרת על חיילים רובוטים, מערכות נשק אוטונומיות שמתכננות אסטרטגיית קרב בעצמן, טרור באמצעות נחילי רחפנים ומלחמות סייבר של כפתור נגד כפתור. לא מדובר בעתיד או במדע בדיוני אלא בטכנולוגיות שהגרסאות המשונמכות שלהן כבר נמצאות כאן. נראה שהחייל הקרבי העתידי יהיה גיימר שמפעיל נשקים מרחוק או פשוט מתכנת בקרייה, אך במציאות של חוסר וודאות קיימות גם מגמות רטרו כמו העפיפונים של החמאס או הצורך של הצבא האמריקני לרכב על סוסים באפגניסטן

פרק 21. מהקאנון לקיו-אנון: על דתות חדשות עם ד”ר אדם קלין-אורון

הדתות המוכרות לנו כיום הופיעו בעבר, פחות או יותר באותו עידן, כדתות מסוג חדש שדחקו הצידה דתות עתיקות יותר. ד”ר אדם קלין-אורון חשוב שמהלך כזה יתרחש שוב. מאז מחצית המאה שעברה הופיעו אלפי תנועות דתיות חדשות שונות אך בעלות מאפיינים דומים, שמעמדן הולך ומתעצם. האם הסיינטולוגיה ודת הג’דיי, למשל, יהיו מסורות המיינסטרים של צאצאינו בעוד אלף שנה? הפרק עוסק בדתות היפר-אמיתיות, דתות פוסט-מודרניות, וקונספיריטואליות (שהוא השילוב בין אמונות רוחניות לתיאוריות קונספירציה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בקרב מאמיני קיו-אנון או הארץ השטוחה) ותוהה האם מדובר בהיפוך נאורות או בתופעה פוסט-מודרנית

פרק 20. להבין את גל השמרנות החדש עם ד”ר גדי טאוב

בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל חדש של שמרנות בעולם, תגובת נגד לפוסט-מודרניזם, לפוליטיקת הזהויות ולתקינות הפוליטית. השמרנות מתנגדת להינדוס של האדם והניסיון להפוך אותו למושלם, היא רואה את האדם בצורה שיותר קרובה למסורות הדתיות מאשר לנאורות הרציונלית, היא מאמינה שהלאומיות היא הצורה האפקטיבית ביותר לארגן בני אדם, ומהמקום הזה היא נאבקת גם בנזילות של הזהות האינדיבידואלית וגם בחזון האנושות הגלובלית. בעולם של חוסר וודאות שללא ספק יפחיד את רוב הציבור, האם העתיד שייך לבירוקרטיה האלגוריתמית או דווקא למי שינסו לשמור על המסורת האנושית ולחתור לכמה שיותר יציבות? בפרק זה ננסה להכיר ולהבהיר את בסיסי החשיבה השמרנית כהכנה לבאות

פרק 19. אלוהים בצלמי ובדמותי: פוסט-דת עם ד”ר תומר פרסיקו

הדת היא הממד הפוסט/על אנושי הראשון בהיסטוריה שלנו. אומרים שאנחנו חיים בעידן פוסט-חילוני, שהמדע לא הצליח להכחיד את הדת. אבל השניים אינם אויבים כלל ומעטים מבינים כמה הם כרוכים זה בזה מבחינה היסטורית. במובן מסוים התרחש חילון עצום רק בצורה אחרת: מוסדות הדת נחלשו והדת הרוחנית האינדיבידואלית והקלילה התחזקה. פתאום כל אחד מדבר עם אלוהים במקלחת ויש גם צורות דתיות חדשות, מחזונות טכנולוגיים כדת ועד לכנסיית מפלצת הספגטי המעופפת. אז האם יש מקום לדתות בעתיד, והאם יהיו אלו הדתות המוכרות לנו בכלל?

פרק 18. התנ”ך, כפי שסיפר לי הנחש. עם אביגיל בר-לב

בשורת המונותאיזם החדשנית שהביא עמו התנ”ך הוא גם הרגע שבו האדם, שנברא בצלם האל, מועמד במרכז העולם. בפרק זה אנחנו צוללים לשורשים הפרהיסטוריים והמיתיים של כינון האנושי כקטגוריה שהיא נזר הבריאה והפירוד בין האדם לבין שאר החיות והטבע. באותו תנ”ך בדיוק נמצא נרטיבים סותרים שבהם האדם חסר חשיבות והחיות מדברות, וכל העת ישנה ערגה לחזרה לגן העדן, לפני הפרידה הזו. נשרטט את המסע המשותף של האדם ובעלי החיים מעץ הדעת לעץ החיים, ונשאל האם עליית הפוסט מודרניזם, הפוסט-אנושיות והטבעונות מקרבים אותנו לחזון הצמחונות והשלום של הרב קוק ול”קץ הפלאות” של הנביא דניאל?

פרק 17. בעיצומה של ההכחדה השישית עם ד”ר עפרי אילני

משבר האקלים הוא רק חלק קטן מתוך שרשרת אירועים מדאיגים המתפרשים כתהליך הכחדה שישי שמתרחש כרגע בכדור הארץ. מה שלוקח רגע במונחים גיאולוגיים, ייקח כמה מאות שנים עבורנו ולכן קשה להבין ולהאמין בחומרת הדבר. הפרק מתמקד בטכנולוגיה כגורם לבעיה והתקווה לפתרון בו זמנית, מפריך מיתוסים הוליוודיים לגבי ההתמודדות עם אסונות טבע, ונותן תמונת מצב של המציאות הצפויה לנו בעשורים הקרובים, שבה דווקא חלק מתסריטי המדע הבדיוני מסתברים כיותר מדע מבדיוני. יש גם סיום אופטימי, אבל זו אופטימיות פוסט-אנושית: החיים ישרדו, אבל אולי בלעדינו

פרק 16. סייבר-טריפ: סמים ומחשבים כמשני תודעה עם ד”ר עידו הרטוגזון

הל.ס.ד והאינטרנט הן טכנולוגיות לשינוי תודעה שטופחו בצבא האמריקני והתגלגלו לתרבות הנגד בשנות ה60. כשהראשונה יצאה מחוץ לחוק, הקהילה הפסיכדלית ראתה בהאקרים ויזמי הטכנולוגיה את ממשיכיה, שיממשו את ערכיה באמצעות תרבות הרשת. כיום חומרים פסיכדליים חוזרים לשיח המיינסטרימי מחד, וממשיכים להיות מזוהים עם תת תרבויות שוליים באינטרנט מאידך. במקביל, סמים מסוג חדש – נוטרופים – כובשים את עמק הסיליקון ומתיימרים לשדרג לנו את הקוגניציה. האם שובם של הפסיכדליים יצליח במשימת השינוי התודעתי שהאינטרנט נכשל בו, כעת כשהוא דחוף מתמיד?

פרק 15. עיין ערך בוט: מויקיפדיה לויקידאטה עם שני אבנשטיין סיגלוב

ויקיפדיה חוגגת 20 שנה עם מיזמים כמו ויקידאטה, שמצעידים את הרשת לעידן של שיתוף פעולה בין חכמת ההמונים לבינה מלאכותית ומממשים את חזונו המקורי של יוצר הווב, טים ברנס לי. כיצד שרדה ואפילו שגשגה אוטופיית התוכן החופשי בעידן הפלטפורמות, שבו מידע הוא הנפט החדש? נראה שקהילת הוויקי הצליחה לאלף את שני זני הכרישים שמככבים בדיסטופיות שלנו – בוטים ובינות מלאכותיות, ופלטפורמות כמו גוגל ואמזון – להרוויח משיתוף פעולה עם אידאל הציבוריות. האורחת שלנו היא, בין השאר, דירקטורית בחבר הנאמנים של קרן ויקימדיה העולמית ויש לה הרבה סיפורים מאחורי הקלעים של הארגון הכי שקוף בעולם

פרק 14. לעצב את העתיד עם פרופ’ יורם רייך

אנחנו מסתובבים בעולם בתודעה של “משתמשים” ושוכחים שאנחנו קודם כל המעצבים. עיצוב היא היכולת האנושית לקחת את המצוי ולהביאו למצב רצוי, ליצור משהו חדש הגדול מסכום חלקיו. לא לומדים את זה בשומקום ולכן יש
סביבנו יותר יוזמות שנכשלות מאשר הצלחות. פרופ’ יורם רייך הגיע לזה מהנדסת מערכות והוא חולק עמנו כמה עקרונות לעיצוב נכון של עצמנו, עתידנו וכל פרוייקט אחר שלנו

פרק 13. לייצר זומבים: טכנולוגיות של חיים ומוות עם ד”ר אורי כץ

החיים והמוות הם הגבולות שתוחמים את הקיום האנושי. אבל בעידן הפוסט-אנושי, יש לנו סוג של זהות או פוטנציאל של חיות, גם לפני שנולדנו, וגם לאחר מותנו – באמצעות טכנולוגיות פריון, הקפאה, או הנפשה דיגיטלית. אם לא די בכך, הגבולות בין חיים למוות מיטשטשים ומייצרים לנו לאורך כל הדרך מצבי “זומבי” נוספים, רפואיים ותרבותיים. האורח שלנו, ד”ר אורי כץ, הוא “צייד זומבים” שחקר לעומק שני מצבים כאלו: שאיבת זרע לאחר המוות, וההתמודדות עם המצב של אזרחים נעדרים. האם הקיום האנושי הופך להיות יותר מורכב משתי האפשרויות הבינאריות האלו שמוכרות לנו, חיים ומוות?

פרק 12. אינטימיות דיגיטלית ותשוקה מלאכותית עם מיה מגנט

יותר ויותר אנשים משתמשים בטכנולוגיה כמתווכת ביחסים הרומנטיים שלהם, מ”סקסטינג” פשוט ועד ליחסי מין במשחקי מחשב ומציאות מדומה. אבל השלב הבא של ה”דיגיסקסואליות” כבר כאן: בינות מלאכותיות ורובוטים כפרטנרים החדשים שלנו. סטייה אפנתית או נטייה מינית חדשה?

פרק 11. העיר נעצרת: עירוניות לבקשתך עם ד”ר מישל אורן

הפרק עוסק במרחב האורבני הפוסט-אנושי שנמצא כבר בתכנון. את ערי העתיד החכמות לא בונות ממשלות אלא חברות טכנולוגיה ואינטרנט כמו גוגל, ונראה שהוויית העיר תהיה דומה במובנים רבים .ומפתיעים לחוויית האינטרנט ממשלוחים שיגיעו לביתכם תוך דקות ספורות בצינורות וואקום, ליכולות קסטומיזציה של העיר במציאות רבודה, ועד לתלות מלאה במתן דאטה על מנת לסנכרן את תנועתנו במרחב עם התחבורה האוטונומית

פרק 10. פוסט ריאליסטי: אנימציה וראיית מכונה עם ד”ר ניעה ארליך

ככל שראיית מכונה מחלחלת לתרבות הוויזואלית שלנו, מהי ראייה אנושית גם משתנה. אנחנו כבר לא מסתמכים רק על העין האנושית אלא על מה שאותו מסך או טכנולוגיה מאפשרת לנו לראות בנוסף לזה. מאמוג’י ועד ווייז, אנו מתרגלים לסמוך על ייצוגים של עצמנו ושל עולמנו באנימציה, שפה ויזואלית שאינה ריאליסטית כמו הצילום, ובעולם הדיפ-פייק שבו האמון בצילום יורד, כוחה של האנימציה ושל ראיית מכונה עולה שלא בצדק. מהן הסכנות האורבות לנו ומה תפקידנו בעולם שבו העין שלנו היא כבר לא אבן הבוחן של הממשי?

פרק 9: זום-ביפיקציה! עם גבריאל בן משה

מה יש למרצים באקדמיה ללמוד ממשפיענים ברשת על העברת ידע לדור הטיקטוק? מה קורה לסמכות ולידענות כשאולם ההרצאות או הכנסייה מתחלפים בזום ורבדים רבים של חיינו עוברים למדיה?
גבריאל בן משה, דוקטורנט למחקר מבוסס אמנות, מציע להפוך הרצאות להצגות ולא לפחד ממופע ראווה מבדר – הוא לא רדוד, הוא דווקא מורכב יותר. הפרק, שמתפרסם לקראת פתיחת השנה האקדמית, מציע ניתוח פרפורמטיבי של זום, ותובנות על אופני העברת ידע ותהליך המדיאטיזציה של חיינו

פרק 8: עתיד האושר. ספיישל סוכות עם ענת פנטי

ספיישל סוכות והפעם לקראת שמחת תורה נעסוק באושר/הפינס. ברמה האישית, נדבר על ניטור רגשות, על טכנולוגיות להגברת אושר ונשקול את המחיר האנושי שהן גובות (החל מדקה 19:30), וברמה הגלובלית, נגלה שלמושג אושר יש משמעות שונה לגמרי. נדבר על מדדי האושר ועל מי שכבר דואגים שיהיה לנו עתיד מאושר יותר ובמה זה תלוי. לשם כך נארח את ענת פנטי, דוקטורנטית בתוכנית ללימודי מדע טכנולוגיה וחברה בבר אילן שחוקרת מדיניות אושר, וול-ביאינג (מיטביות) וטכנולוגיה ורוצה להיות שרת האושר הישראלית הראשונה

פרק 7: איפה הבלם? ספיישל חג עם פרופ’ יוסף אגסי

אני מארחת בפרק הזה את אחד מאחרוני דור הנפילים, פרופ’ יוסף אגסי, לשיחה מרתקת ומנערת על מצב האדם, העולם והטכנולוגיה, כיום, בעתיד, ואולי מאז ומעולם. אגסי כיום בן 93 והוא צלול, חד ואוונגרדי מתמיד. הוא היה דוקטורנט של קרל פופר(!), היה נשוי לנכדתו של מרטין בובר וכתב שני ספרים עם ישעיהו לייבוביץ שבהם הם מתווכחים על כל דבר. מכיוון שהוא גם חלוץ ומייסד של תחום הפילוסופיה של הטכנולוגיה, חשבתי שיהיה מעניין לדבר איתו על המצב הפוסט אנושי שלנו ולשמוע ממנו תחזית עתידית

פרק 6: הפרהיסטוריה של המחר עם קרן נבנהוייז

נקודת המבט מגבוה, העל אנושית, נוגעת גם לציר הזמן, כלומר להביט רחוק זה באותה מידה אל העתיד הרחוק או אל העבר הרחוק. בפרק הנוכחי נפתח את הפרספקטיבה שלנו אל העבר הכי רחוק שיש, וזה ישמש לנו כמצפן לעתיד הרחוק ולהבנת המצב האנושי. לשם כך נארח את קרן נבנהוייז, פרהיסטוריונית ומאסטרנטית במעבדה לארכיאולוגיה חישובית באונ’ העברית. נבין מה זה האוקיסמורון הזה ארכאולוגיה חישובית או דיגיטלית, נדבר על הקשר הטבעי בין ארכאולוגיה ומדע בדיוני, נספר על ה”סמארטפון” שהיה לאדם הקדמון, ונתבונן על הסמארטפונים שלנו מנקודת מבטו של ארכיאולוג עתידני

פרק 5: העתיד הפוטוריסטי עם ד”ר ננה אריאל

לפני 100 שנה כשאנשים דמיינו את העידן שלנו הם חשבו בעיקר על מכוניות מעופפות. אף אחד לא העלה על דעתו שנשב כל היום מול מסכים וגם ברחוב נלך עם ראש בתוך מסך. אף אחד לא צפה את האינטרנט, הפייסבוק, הסמארטפון. מלבד מרינטי, מייסד הפוטוריזם האיטלקי שצפה במדויק את כל זה ועוד, כבר ב1910.
הוא היה מטיף נלהב לחדשנות והערצת הטכנולוגיה וגם פאשיסט נלהב שמעודד אלימות ומלחמה. אז האמנם הצלחנו להפריד בין הדברים הללו כשמימשנו את חזונו, או שהם בלתי ניתנים להפרדה? אורחת: ד”ר ננה אריאל

פרק 4: כן אדוני הבוט, עם ד”ר ליאור זלמנסון

בפרק הנוכחי נדון בנוכחות ההולכת וגוברת של סוכנים אלגוריתמיים המושלים בחיינו ומנהלים היבטים רבים בהם. אנחנו מדלגים בין סוגיות של ניהול באובר או וולט לסוגיות פילוסופיות ופוליטיות בטוויטר ובמכונית האוטונומית, כאשר התוצאות שונות מאד מאיך שדמיינו את “עליית המכונות” במאה שעברה. אורח: ד”ר ליאור זלמנסון, חוקר התנהגות משתמשים בסביבות וירטואליות בפקולטה לניהול ע”ש קולר באונ’ ת”א

פרק 3: על מלאכים ואלגוריתמים עם ד”ר שלמה-דב רוזן

אין דבר כזה לדבר על בינה מלאכותית מבלי לדבר על עולם המלאכים!
בפרק הנוכחי נציע שיש לנו המון מה ללמוד על אלגוריתמים ובינה מלאכותית דווקא מזווית דתית וספציפית מתוך השיח על מלאכים בימי הביניים. הפעם נארח את הד”ר והרב שלמה-דב רוזן ממכון טרומן באונ’ העברית, החוקר הראשון שהחל לפתח את הקשר בין מלאכולוגיה לאלגוריתמים ובינה מלאכותית

פרק 2: תקשורת ללא שפה עם פרופ’ עמית פינצ’בסקי

אילון מאסק הכריז לאחרונה שתוך חמש שנים השפה תהפוך למיותרת ונתקשר בטלפתיה באמצעות ממשק מוח-מחשב. בפרק זה נחשוף את המקור ההיסטורי הנוצרי של תפיסת הטלפתיה כמודל לתקשורת מושלמת ונעמוד על הבעייתיות שלה כחזון לעתיד. עמית פינצ’בסקי, פרופ’ לתקשורת וראש מכון סמארט באוניברסיטה העברית, יתייחס לנושא גם דרך הדוגמא של טיפול פסיכולוגי עוקף-שפה בסביבת מציאות מדומה

פרק 1: איך המד”ב איבד את העתיד שלו עם פרופ’ אילנה גומל

הנושא שבחרתי לחנוך איתו את הפודקאסט הוא הזירה התרבותית שהכי משפיעה על עיצוב תודעת העתיד שלנו – המדע הבדיוני. אבל המדע הבדיוני של היום הוא ממש לא מה שהיה פעם, ובפרק הזה נברר איך המדע הבדיוני איבד את העתיד שלו כשהוא שינה את תפיסתו לגבי האדם ומה ההשלכות של זה לגבי העתיד שלנו. בהקשר הזה נארח גם את פרופ’ אילנה גומל, חוקרת וסופרת מדע בדיוני בעלת שם עולמי

בקרוב! טריילר

העתיד כבר כאן הוא פשוט עוד לא הופץ באופן שווה – את המשפט הזה כתב הסופר ויליאם גיבסון ב1984 כשהמציא את המילה “סייברספייס”, והוא נכון גם לימינו. העידן הפוסט אנושי אינו חזון עתידני, הוא כבר כאן. בשולי התרבות, בתרבות הדיגיטלית, ובסדרות הטלוויזיה הפופולריות שמעצבות את התודעה הציבורית – ואת מגוון המשמעויות של זה נבאר מפרקContinue reading “בקרוב! טריילר”

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: