Podcast

The Future is already here – it’s just not evenly distributed

William gibson

המצב הפוסט אנושי הוא פודקאסט על טכנולוגיה, תרבות, ורוח מנקודת מבט רב תחומית, על העתיד שכבר כאן אך עוד לא מספיק נפוץ, והמקומות בהם העתיד הוא העבר. אני חוקרת תרבות וטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובכל פרק יש אורח/ת מתחום שונה שתורמים לנושא הפעם. התוכן מתומלל גם כמאמר עם לינקים ומקורות. בפייסבוק ובאינסטגרם אפשר לראות קדימוני וידיאו קצרים וסיפורים מאחורי הקלעים

הפודקאסט הומלץ בידיעות אחרונות

:להאזנה בכל אפליקציות ההסכתים, יוטיוב וספוטיפיי או כאן למטה לצד התמלול

?רוצה לקבל מייל כשהפרק הבא מתפרסם

:כאן ניתן להאזין וגם לקרוא את תמלול הפרקים כמאמרים עם לינקים ומקורות להרחבה

פרק 47. לבלוע את הגלולה האדומה של האלט-רייט עם ד”ר לירם שטנצלר קובלנץ

הפרק עוסק בימין הקיצוני הגלובלי על גווניו, מנסה לעמוד על ה”אלט” שב”רייט” ומה בעצם החידוש שלו, ועוסק בתפקידה של המדיה הדיגיטלית בעלייתו ופעילותו. עם סלנג מיוחד והשפעות תרבותיות מגיימינג ומד”ב, הימין מהסוג החדש מנצל את האינטרנט לרדיקליזציה של תרבויות שוליים כגון הטרולים של פורצ’אן או מתנגדי החיסונים; מעריץ את הטאליבן, וחולם להאיץ את הקץ של העולם הליברלי, על מנת להקים אוטופיות פוסט-דמוקרטיות. היוש נורמיז, כדאי שתישנו עם עין אחת פקוחה.

להאזנה לצד תמליל

פרק 46. האבולוציה של הרוח לפי שטיינר. אורחת: יפעת אהרן

בפרק נכיר חלקים רלוונטיים מהגותו של רודולף שטיינר, מייסד האנתרופוסופיה שחי בראשית המאה ה20, ואשר משרטט תמונת עולם פוסט-אנושית, שעוברת דרך חקירה אנושית אינדיבידואלית עמוקה. שטיינר טוען טענות מקוריות ורדיקליות, כגון שלעולם הרוח יש עקרונות מדעיים, שהדתות דווקא מפרידות אותנו מהרוח, ושיש אל אחר בראשיתי יותר. ממשיכיו כיום מזהים את הטכנולוגיה הדיגיטלית כסכנה מיידית לרוח האדם שמגיעה בלבוש של עשיית טוב ואף מתחפשת לסוג של רוח

להאזנה לצד תמליל

פרק 45. יש מאין: מדע המידע על הלא ידוע עם ד”ר רולי בלפר

אנחנו חושבים שהמדע הוא הידע שיש לנו על העולם, אבל בפועל, יש יותר דברים שאנחנו לא יודעים. פשוט למדנו לתאר את חוסר הידע הזה באופן מובנה, עד שהתחלנו להתייחס אליו כידע. חשבת פעם מה זה בעצם סטטיסטיקה, אמת המידה לידע מדעי? הרי זה לא ידע קונקרטי אלא רק הסתברות להתרחשות. ובמאה ה20, הפיזיקה של החומר הופכת להיות מבוססת על הסתברויות כאלה, גם במכניקת קוונטים, וגם במדע האינפורמציה, שמהווה כימות של הלא ידוע הזה. כתוצאה מזה, המחיצות בין חומר לרוח קרסו, ויש סיכוי סביר שאנחנו באמת חיים בסוג של מטריקס. האם המדע בכלל ניתן לידיעה? ומה מקומו של האדם במערך הזה?

להאזנה לצד תמליל

פרק 44. מתנחלים בצלחות: טבעונות, דת, ופוליטיקה. אורחת: לימור חן

מה באמת רדיקלי בטבעונות, והאם טבעונות היא אכן פיצ’ר של עולם פוסט אנושי? הפרק עוסק בטבעונות בכלל ובמקרה הבוחן המצליח של הטבעונות בישראל בפרט. האם טבעונות היא בחירה מוסרית ופוליטית פוסטהומניסטית רדיקלית, כחלק מזהות אידאולוגית גלובלית ומודעות אקולוגית, או דווקא זהות מקומית שמנהלת מו”מ עם עמדות שמרניות יותר כמו דת ופוליטיקה? בפרק מתארחת לימור חן, דוקטורנטית מאונ’ בן גוריון שכתבה תזה על טבעונים דתיים וכעת כותבת דוקטורט על אקטיביזם טבעוני בישראל

להאזנה לצד תמליל

פרק 43. די להתכחש לטבע האדם עם פרופ’ עידן לנדו

לאור הצד האפל של ראשית המאה ה20, נוח לנו להחזיק היום בעמדה פוסטמודרניסטית שלאדם אין שום טבע קבוע, אבל פרופ’ עידן לנדו לא רוצה לחיות עם תפיסת מוסר שמתעלמת מהממצאים החדשים במדעי הקוגניציה. מה אם יש טבע לאדם, אבל הוא קשור לטבע ביולוגי בסיסי יותר, ואין הכרח להקיש ממנו פרשנות אידאולוגית? מה אם אנחנו לא לוח חלק אבל טבענו גם לא חקוק בסלע? והאם עתידנו טמון בהתמסרות לטבע הזה והתקרבות ליצורים חיים אחרים, או דווקא בעיצוב מחדש ושינוי הטבע הזה, כדי להתגבר על הטבע ולשרוד בעולם שאותו אנו מכלים?

להאזנה לצד תמליל

פרק 42. דרך השמאן בג’ונגל הדיגיטלי, עם פרופ’ עמית צורן

פרופ’ עמית צורן חושב שהטכנולוגיה לא תפתור את בעיות המודרנה שהיא עצמה יצרה, ושהתרופות מצויות במיסטיקה ואצל תרבויות ילידיות. הג’ונגל הדיגיטלי אמנם מורכב ומניפולטיבי יותר מהאמזונס, אבל כפי שהשמאן חש את הג’ונגל באופן אינטואיטיבי, צורן מאמין שניתן וחשוב לפתח מודעות כזו גם ביחסינו עם טכנולוגיה. הוא מחנך לגישה של התבוננות אישית באפקט של הטכנולוגיה על התודעה, ולא מעודד גישה רומנטית של ניתוק ממנה. את התפיסה השמאנית המיסטית הוא מעגן במחקר ביולוגי ואקולוגי חדשני על רשתות שת”פ ותקשורת בין עצים, ואנו משווים בין המניפולציות שעצים זקנים מפעילים על חיות, לבין עיצוב ממכר ומלכודות אלגוריתמיות ברשת.

להאזנה לצד תמליל

עדכון: התקף לב, חוויה פסיכדלית, ושינויים בפודקאסט

השבוע לא ייצא פרק. כמה ימים לאחר פרסום הפרק האחרון חוויתי התקף לב קשה וזה נס שאני בכלל כאן. כל חיי השתנו בבת אחת ואני רוצה לעדכן על זה בקצרה ולהסביר  מה ישתנה בפודקאסט

 00:43 על התקף הלב שלי ותסמינים שונים לנשים

02:58 חווית סף מוות / חוויה פסיכדלית

הקשר של החוויה הזו לפרק הבא 05:42

06:42 מה ישתנה בפודקאסט, איך ולמה

8:38  למה אפשר לצפות בעתיד הקרוב והרחוק

להאזנה לצד תמליל

פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב

מה זה אומר לחיות בעידן של פוסט-אמת? השאלה מה נחשב עובדה כבר אינה תהייה פילוסופית, אלא סוגיה פוליטית דחופה. אחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר שבו נקבע מעמדן של עובדות כיום, הוא אחורי הקלעים של ויקיפדיה. ב2016, למשל, גורל השלטון בפקיסטן היה נתון בידיו של ויכוח עובדתי טכני בויקיפדיה. אבל באופן אירוני, הויכוח על עובדות בויקיפדיה בא לא פעם על חשבון האמת. הפער שנפער בין עובדה לאמת, איפשר את קיומו של מבצע שכתוב היסטורי רחב היקף המבוסס על דיסאינפורמציה, שנחשף רק לאחרונה ע”י עומר בן יעקב. האנציקלופדיה שכל אחד יכול לערוך ומכילה נרטיבים סותרים, ואשר מזינה הן את הידע האקדמי והן את הבינות המלאכותיות, מתקשה להמשיך לקיים את האתוס החופשי של האינטרנט, כשבעמק הסיליקון נושבות רוחות אנטי הומניסטיות חדשות, מאוטומציה טכנולוגית ועד לאכיפת שיח זהויות. במובן הזה, ויקיפדיה היא סמל לתהליכים פוליטיים רחבים יותר בחברה

להאזנה לצד תמליל

פרק 40. לעשות “סנוז” למוות: הארכת חיים רדיקלית. אורח: ד”ר איליה סטמבלר

האם הזדקנות היא דבר טבעי או מחלה שאפשר וכדאי לטפל בה? מיתוסים על חיי אלמוות ונעורי נצח קיימים משחר ההיסטוריה אבל בראשית המאה ה20 קמה תנועה חברתית שהחליטה שאפשר לממש אותם באמצעות מדע וטכנולוגיה. הניסיונות שלהם לעצור את ההזדקנות הביאו לנו את האנדוקרינולוגיה, עירויי הדם, והדיאטה הפרוביוטית, אבל הסתבר גם שיש בגוף מנגנונים מאזנים ולפחות שיטה אחת מרכזית להצערה חולקת את אותו מנגנון עם הסרטן. ד”ר איליה סטמבלר ינסה לשכנע אותנו מדוע הארכת חיים צריכה להיות על סדר היום הציבורי שלנו במקום הגבוה ביותר, אבל גם אם הדבר אפשרי מדעית, האמנם הוא כדאי לנו חברתית ואתית?

להאזנה לצד תמליל

פרק 39. האם זומבים חולמים על מוחות דיגיטליים? פוליטיקה אפוקליפטית עם ד”ר מורי רם

הזומבי הוא דימוי פוליטי מרתק, ובכל עידן, גופתו המרקיבה נושאת מסר אחר עבורנו. הסיפור בסרטי הזומבים אינו הזומבים, אלא הקונפליקטים החברתיים שנדמה לנו שאין להם מוצא. סרט זומבים קלאסי הוא נרטיב של כישלון המדינה להגן עלינו ותזכורת לכמה פריך הסדר החברתי. אך במאה ה-21 הזומבים מייצגים לא רק את הגוף הפוליטי של דור הזד שיורש עולם המאיים לקרוס, אלא גם את גוף היחיד, הנאבק לשמור על אנושיות אל מול הטכנולוגיה, ותוהה אם אפשר להשיב לעצמו את מה שאבד בתוך המסכים. הזומבי מציע שהמפלצת האמיתית היא אולי האדם, ומסמן אפשרויות של סדר חדש לאחר ההרס. ד”ר מורי רם מספר את ההיסטוריה הפתלתלה של הזומבים הנכרכת שוב ושוב גם בסיפורם של הערפדים, ומפרש את הסרטים בהתאם.

להאזנה לצד תמליל

פרק 38. סקס אדיר? תעשיית המין בעידן הדיגיטלי עם ד”ר יעלה להב-רז

תעשיית המין תמיד התאפיינה בחדשנות טכנולוגית, אך כיצד הטכנולוגיה שינתה אותה? ד”ר יעלה להב-רז חקרה את האופן בו האינטרנט איפשר ללקוחות זנות ליצור קהילת תמיכה ולנהל מערכת מוניטין המדרגת נשים בזנות, מה שהביא בהמשך למחאת רשת, שהשפיעה על חוק הפללת הלקוחות, ולהתאגדות מקוונת של עובדות המין. כעת, כשרובוטיות המין חודרות אל השוק, הפמיניסטיות הרדיקליות ועובדות המין מצויות בקונצנזוס נדיר נגד התופעה, מסיבות שונות לגמרי. זה סיפור על המתחים בין אינטימיות, קהילה וכלכלה, בפער שבין הרחוב לבין הרשת.

להאזנה לצד תמליל

פרק 37. העיר המתחכמת: כשטכנולוגיה פוגשת גאוגרפיה עם ד”ר רונית פוריאן

ככל שערים מחכימות, נראה שתושביהן מצופים להפעיל את חכמתם פחות ופחות. הערים שאנחנו גרים וגרות בהן כיום הן אולי לא ערים חכמות, אבל הן נמצאות בתהליכי “החכמה” שחשוב לזהות, להבין, ולבחון את הידע, הרצונות, והחיים שלנו מחדש, ביחס אליהם. ד”ר רונית פוריאן מחברת בין מערכות מידע, גאוגרפיה, ופסיכולוגיה, כדי להראות לנו שערים חכמות זה בעצם שם חדש ל”ממשל זמין”, שמהותו תהליכי הפרטה ואוטומציה של שרותי העיר, ולסמן לנו כיוון נכון יותר, שמבוסס על כלכלת שיתוף נתונים אמיתית. באמצעות ההקשרים ההיסטוריים של העיור החכם, הפרק מסמן כמה מהאתגרים האנושיים הנוכחיים שלנו במרחב העירוני, שהולך והופך ליותר ויותר פוסט אנושי. סוגיית המוביליטי היא כוח החלוץ של השינויים הללו והפרק עוסק בה החל מדקה 22:00

להאזנה לצד תמליל

פרק 36. כשבינה מלאכותית מתחרזת עם ברירה טבעית. אורח: ערן הדס 

ערן הדס הגדיר מחדש מהי שירה בעידן הדיגיטלי. החל בדמות הבדויה צאלה כץ שדרכה כתב שירה שיתופית בוויקי, דרך שירה חישובית ויצירת בינה מלאכותית שחוללה שירים בסגנונות של משוררים שונים, מצאה שירי הייקו בתנ”ך, או כתבה להיט לאירוויזיון, וכלה באלגוריתמים אבולוציוניים שמגלים דפוסים מבניים נסתרים בשפה וחושפים את הפואטיקה שבגנטיקה. השילוב של תואר שני במדעי המחשב וראיית עולם של אמן ומשורר, מאפשרים לערן לקחת אותנו למסע שחורז מתמטיקה, ביולוגיה, ושפה, למקום שבו גם החי וגם הדומם מתנהגים כמו טקסט, ומתוך הטקסט מתגלה הרוח הכמו-חיה שבמכונה. העידן הפוסט אנושי הוא גם עידן פוסט-מחשבי, וערן כבר מתכונן לעידן ה#מיטו של המחשבים

להאזנה לצד תמליל

פרק 35. עמיתת הוראה: בינה מלאכותית ותהליכי למידה עם ד”ר אורלי פורמן

הפרק עוסק בלמידה בעזרת בינה מלאכותית, מעזרה בלימוד שפה, ועד לשילוב של עוזרות וירטואליות ורובוטים חברתיים בחינוך. כיצד למידת מכונה יכולה לעזור לנו ללמוד את הדבר שהיא הכי מתקשה בו, שפה טבעית? מהו תפקיד המחנכים/ות האנושיים/ות בעידן שבו בינה מלאכותית מעריכה איכות של חיבורים לא פחות ואולי אף יותר טוב ממורים, ויכולה לגלם כל פדגוגיה ולחנוך לכל נער/ה על פי דרכם? ד”ר אורלי פורמן, שמפתחת כיום פתרון הוראה רובוטי לגני ילדים, חושבת שהרובוט החינוכי מייצג תפקיד חדש ויוצר מרחב חדש של אוריינות אדם-מכונה, שלא בא להחליף אף אינטראקציה קיימת. אבל יותר משאנשי הוראה פוחדים שהמכונה תחליף אותם, היא חושבת שהם פוחדים מהצורך להשתנות בעקבות הטכנולוגיות החינוכיות החדשות

להאזנה לצד תמליל

פרק 34. קוף אחרי בנאדם: בעלי חיים כסייבורגים עם ד”ר שירה שמואלי 

בע”ח תמיד תפקדו כ”לא אדם”, כ”אחר”, הדבר שכנגדו מגדירים את האדם, ובו זמנית לומדים דרכו על גוף האדם. אבל ככל שהחיה הופכת להיות מודל יותר טוב להתנהגות אנושית, היא הופכת להיות מודל פחות ראוי מבחינה מוסרית להשתמש בו. ד”ר שירה שמואלי לוקחת אותנו למסע אינטלקטואלי דרך ההיסטוריה של יחסי אדם-חיה-טכנולוגיה במדע ובמשפט, ועד למאמצי שימור והחלפת בע”ח באמצעות טכנולוגיה, ומאבקים תקדימיים לשחרור קופים משבי או משמורת על חיות מחמד במשפטי גירושין. בין ההכרה ההולכת וגוברת בכאבם ובזכויותיהם של יותר בע”ח, לבין המשך ניצולם וסכנת הכחדתם, הפרק משרטט את האופק החדש של היחסים בין המינים בעידן שהוא לא רק פוסט אנושי אלא גם פוסט חייתי

להאזנה לצד תמליל

פרק 33. כשהניגודים לא מתנגדים: ניאומודרניזם עם ד”ר יגאל ורדי

הפרק עוסק בשאלה: מה בא אחרי הפוסטמודרניזם? בין הפוסטהומניזם של פירוק הסובייקט האנושי, לטרנסהומניזם של שדרוג האדם למעמד אל, ד”ר יגאל ורדי יצר פילוסופיה ניאו-הומניסטית המכונה ניאומודרניזם. במסגרת זו, המודרנה והפוסטמודרנה הופכים מניגודים לרבדים משלימים, כאשר הקבוע מוכרח להשתנות כדי לשמור על קביעותו, כפי שהדיווש המתמיד שומר על שיווי המשקל ברכיבת אופניים. גם נפש האדם היא הומוגנית והטרוגנית בו זמנית, כשהשפיות והאיזון שלנו הם פועל יוצא של היכולת שלנו לנוע על המנעד שבין פסיכופתיה לאידאליזם ערכי. באמצעות זאת נסביר גם מדוע הבודהא לא יכול להתנער מהאישיות שלו וגם מדוע מרב מיכאלי לא כשלה במוסר כפול כשהביאה ילד בהליך פונדקאות

להאזנה לצד תמליל

פרק 32. ללמוד מהניאנדרטליים איך להיות בני אדם עם פרופ’ רן ברקאי

אנחנו חיים בארץ זבת חלב ודבש, וצור. האזור שלנו היה “הארץ המובטחת” והתחנה הראשונה של היוצאים מאפריקה, עידנים לפני המקרא, בזמן האדם הקדמון. במערות הכרמל נפגשו לראשונה ניאנדרטליים והומוספיאנס, ובמערת קסם השתמשו לראשונה באש. פרופ’ רן ברקאי יצא לאחרונה בתיאוריה רדיקלית המבוססת על ממצאים ארכאולוגיים, שמייחסת למיני האדם הקדומים הללו חכמה רבה, דת שמאנית שקשורה לבעלי חיים, ופרקטיקות טקסיות של הרחבת תודעה באמצעות חסך חושי. הוא מסמן את הפיל כמחולל השינוי הביולוגי והתרבותי שיצר את ההומספיאנס, ומציע לנו פרספקטיבה על טבע האדם, על מקומנו בטבע, ועל מקור הדתות

להאזנה לצד תמליל

פרק 31. כשהאינטרנט מקרטע: על כישלון, טכנולוגיה וזמן עם ד”ר נטע אלכסנדר

מספרים לנו שהחיים הולכים ומאיצים, אבל לא כל הזמן ולא לכולם. יש הרבה מצבים שבהם דווקא האטה מכוונת היא המודל העסקי, אבל לא לכולם יש את הפריבילגיה להאט – שליטה בזמן היא עניין מעמדי, גזעי ומגדרי. כך או כך, פעמים רבות מדי נמצא את עצמנו תקועים בין לבין, כשמשהו שאמור להיות מהיר ורציף נתקע ומקרטע וד”ר נטע אלכסנדר רואה ברגעי הכישלון הטכנולוגי הללו מטאפורה תרבותית עוצמתית וכר פורה לפרשנות. אז אם אתם שומעים פודקאסטים במהירות 1.5 או צופים בסרטון במהירות כפולה, מה אתם מפספסים, והאם זה עדיין אותו התוכן?

להאזנה לצד תמליל

פרק 30. מלאכותית ודמוקרטית? פוליטיקה של למידת מכונה עם ד”ר תומר שדמי

אנחנו נסמכים על קבלת החלטות מבוססת בינה מלאכותית ביותר ויותר תחומים, גם במערכות ציבוריות, מפני שאנו מאמינים שדאטה ומתמטיקה נעלים על הפוליטיקה האנושית. בפועל, הבינה המלאכותית היא למעשה רק צורת ארגון חדשה של העבודה האנושית: היא מקבלת החלטות על סמך נתוני ודפוסי אותו עבר שממנו רצינו להשתחרר, ובני אדם מקבלים עבורה החלטות ערכיות ופוליטיות במסווה של בחירות טכניות. בפרק זה אנו מראות מדוע אין נוסחת פתרון מתמטית שתוכל להחליף דיון דמוקרטי ומזהירות שההתעקשות על המיינדסט הזה מסתיימת בדיקטטורה אלגוריתמית

להאזנה לצד תמליל

פרק 29. אלוהים והגולם: תיאולוגיה של טכנולוגיה עם יותם יזרעאלי

מה יש ליהדות ללמד אותנו על יחסי אדם-טכנולוגיה שרלוונטי לאתגרינו העכשוויים? מסתבר שהמון. הטכנולוגיה אינה תופעה חדשה שהרי היא איתנו מבראשית הפרהיסטוריה. היידיגר טען שהמהות של הטכנולוגיה אינה טכנית כלל, ולדעתנו המהות הזו מגולמת בתנ”ך על ידי דמויות כמו הנחש וקין, וניתן להפיק מכך פילוסופיה יהודית של טכנולוגיה. יותם יזרעאלי משלב את הלקחים מסיפורי הגולם עם הדיבר השני מעשרת הדיברות, וגוזר מזה תיאולוגיה מקורית, מאתגרת, ורלוונטית לסוגיות הבוערות של מציאות וירטואלית ויחסים עם בינות מלאכותיות

להאזנה לצד תמליל

פרק 28. על עכברים, אנשים וחייזרים: המתרגם האוניברסלי של ד”ר אורן פורקוש

ד”ר אורן פורקוש מנסה להגשים חלום ילדות ולהמציא את הבבלפיש של דגלאס אדאמס, המתרגם האוניברסלי. אבל אוניברסלי באמת, זה לא רק שפות אנושיות, אלא גם שפות בעלי חיים וחייזרים. ולשם כך צריך ללכת לבסיס האבולוציוני המשותף לכל דבר חי ולרבדי התקשורת שבבסיסן של שפות. בנוסף, כדי לא להתפתות להלביש על זה את הפרשנות האנושית המוגבלת שלנו, הוא נותן לבינה מלאכותית לטפל בתרגום. לשם כך פורקוש חקר חרדה ואושר בעכברים ואנשים, וגילה ארכיטיפים עמוקים של “אישיות” שהסתברו כחוליה החסרה שבין גנטיקה להתנהגות, ומהווים בסיס למיפוי השפות ע”י המחשב. בדרך, פורקוש מגיע למסקנה שלמרות שהאדם מסוגל להתעלות על הביולוגיה שלו, זה לא כדאי, כי זה חותר תחת האפשרות שלנו להיות מאושרים

להאזנה לצד תמליל

פרק 27. קלף פרוע: מדע בדיוני וחקר העתיד עם ד”ר אהרון האופטמן

מה הקשר בין מדע בדיוני לחקר עתידים? יש 300 שיטות לחקר עתידים אבל אין אחת שהיא באמת טובה. אולי בגלל שההיסטוריה נקבעת בסופו של דבר על ידי ברבורים שחורים וקלפים פרועים, ויש לזה אפילו נוסחה מתמטית. ד”ר אהרון האופטמן מסביר את ההבדל בין ברבור שחור לקלף פרוע, בין חיזוי טכנולוגי לחברתי, ועוזר לי להבין שהפודקאסט הזה בעצם מזהה “איתותים חלשים”. אנחנו משוחחים גם על חדשנות אחראית, מדע בדיוני מקומי, על חוזה המדינה הרצל כסופר מד”ב, על פנטסיה 2000 מגזין המד”ב הראשון בעברית, שהוא היה ממייסדיו, ומתווכחים על הטענה שהוצגה בפרק הראשון בפודקאסט, שהמד”ב איבד את העתיד שלו

להאזנה לצד תמליל

פרק 26. הרכות של המספרים: המתמטיקה של התודעה עם פרופ’ עודד מיימון

פרופ’ עודד מיימון בונה את הגשר בין המדע לתודעה. הוא ממציא מתמטיקה חדשה לגמרי עם לוגיקה “רכה” שסותרת את הלוגיקה של המתמטיקה המוכרת. היא מתאימה לתיאור של עולמות המציאות המדומה והסייבר מחד, ועולמות התודעה והפנימיות מאידך; מרחבים שאין להם קיום פיזי וחוקיות פיזיקלית אך הם קיימים, ויש להם ממשות והשפעה על חיינו. המתמטיזציה של התודעה היא גם המפתח ליצירה של תודעה מלאכותית שיכולה להביא מודעות לבינה המלאכותית, או לכל הפחות להטמיע אתיקה בתוך למידת מכונה. בואו להכיר מתמטיקה שהיא לא פחות מכניסה למחילת הארנב של עליסה בארץ הפלאות, עם ציר מספרים שמתרחש בו עולם ומלואו אך התוצאה שלו היא תמיד אפס

להאזנה לצד תמליל

פרק 25. להאזין לקצב הדיגיטלי: שפה, מדיה וכוח עם ד”ר אלינור כרמי

מייל, ספאם, קוקיז, הענן, הפלטפורמה – אנחנו חווים מידע דיגיטלי דרך ממשקי תוכנה שמבוססים על מטאפורות מוכרות, אך הללו לעיתים מטעות אותנו לגבי מה שהטכנולוגיה באמת עושה, משכיחות מאיתנו שניתן לעשות זאת גם אחרת, וכך השפה מסייעת לגופים שמעוניינים לעצב את המרחב הציבורי שלנו. זה קרה כבר פעם בעבר עם חברת הטלפון בל בארה”ב, וד”ר אלינור כרמי חקרה זאת. היא טוענת שכשיש לנו עסק עם תהליכים בלתי נראים, ניתן לחשוף את יחסי הכוח ולדבר עליהם דרך שפה של סאונד. הפרק עוסק במטאפורות של טכנולוגיה שאנחנו חיים בתוכן ובכוחן להשפיע על תפיסתנו

להאזנה לצד תמליל

פרק 24. מתכנתות מחדש: בינה מלאכותית פמיניסטית. אורחת אירית שטרנברג

בחלק הראשון של הפרק מסופרת היסטוריה נשכחת, מפתיעה, ובחלקים מסוימים אף מקוממת, של תחום המחשוב והתוכנה, בימים שבהם “מחשב” לא היה שם עצם אלא שם תואר של נשים מתמטיקאיות שהכשירו את המכונות להחליף אותן. בחלקו השני של הפרק נציע פרספקטיבה פמיניסטית על האופן בו אנחנו חושבים על ומתכננים את מערכות הבינה המלאכותית שלנו: האם הסיפור כאן הוא באמת פוטנציאל ההשתלטות שלה על האנושות או הפוטנציאל שלה לייצר חוסר צדק במסווה של אובייקטיביות מדעית? איזו מן אנושיות אנחנו מנסים לחקות באמצעותה? אורחת: אירית שטרנברג

להאזנה לצד תמליל

פרק 23. להכין את גופך לסוף העולם עם ד”ר ישראל כנר

ההיסטוריה הסינית רוויית סיפורים על מעלליהם של אמני לחימה עם כוחות על-אנושיים וגם לנו במערב הועברו דימויים כאלו דרך סרטי פנטזיה. ד”ר ישראל כנר, היסטוריון של אמנויות הלחימה הסיניות, עבר חניכה בשושלת מיסטית עתיקה ונחשף לטקסטים מהמאה ה17 שזר לא ראה לפני כן. הוא גילה את האמת על שורשיהן של אמנויות הלחימה, ושחזר כיצד פרקטיקות לחימה שנחשבו לתרבות שוליים בזויה בסין הקיסרית הפכו קשורות ברוחניות ובריאות ולאחד מסמלי האומה הסינית. זה סיפור על טכניקה ודת שמאיר דפוס עומק בהבנת האומה הסינית גם בעידן המודרני, ולוקח אותנו מהממד העל-אנושי לאנושי, אנושי מדי

להאזנה לצד תמליל

פרק 22. לא שדה ולא קרב: צבא על-אנושי עם ד”ר לירן ענתבי

ספיישל פוסט-עצמאות על שדה הקרב העתידי ומגמות פוסט אנושיות בלחימה וצבאיות. ד”ר לירן ענתבי מהמכון למחקרי בטחון לאומי מספרת על חיילים רובוטים, מערכות נשק אוטונומיות שמתכננות אסטרטגיית קרב בעצמן, טרור באמצעות נחילי רחפנים ומלחמות סייבר של כפתור נגד כפתור. לא מדובר בעתיד או במדע בדיוני אלא בטכנולוגיות שהגרסאות המשונמכות שלהן כבר נמצאות כאן. נראה שהחייל הקרבי העתידי יהיה גיימר שמפעיל נשקים מרחוק או פשוט מתכנת בקרייה, אך במציאות של חוסר וודאות קיימות גם מגמות רטרו כמו העפיפונים של החמאס או הצורך של הצבא האמריקני לרכב על סוסים באפגניסטן

להאזנה לצד תמליל

פרק 21. מהקאנון לקיו-אנון: על דתות חדשות עם ד”ר אדם קלין-אורון

הדתות המוכרות לנו כיום הופיעו בעבר, פחות או יותר באותו עידן, כדתות מסוג חדש שדחקו הצידה דתות עתיקות יותר. ד”ר אדם קלין-אורון חשוב שמהלך כזה יתרחש שוב. מאז מחצית המאה שעברה הופיעו אלפי תנועות דתיות חדשות שונות אך בעלות מאפיינים דומים, שמעמדן הולך ומתעצם. האם הסיינטולוגיה ודת הג’דיי, למשל, יהיו מסורות המיינסטרים של צאצאינו בעוד אלף שנה? הפרק עוסק בדתות היפר-אמיתיות, דתות פוסט-מודרניות, וקונספיריטואליות (שהוא השילוב בין אמונות רוחניות לתיאוריות קונספירציה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בקרב מאמיני קיו-אנון או הארץ השטוחה) ותוהה האם מדובר בהיפוך נאורות או בתופעה פוסט-מודרנית

להאזנה לצד תמליל

פרק 20. להבין את גל השמרנות החדש עם ד”ר גדי טאוב

בשנים האחרונות אנחנו עדים לגל חדש של שמרנות בעולם, תגובת נגד לפוסט-מודרניזם, לפוליטיקת הזהויות ולתקינות הפוליטית. השמרנות מתנגדת להינדוס של האדם והניסיון להפוך אותו למושלם, היא רואה את האדם בצורה שיותר קרובה למסורות הדתיות מאשר לנאורות הרציונלית, היא מאמינה שהלאומיות היא הצורה האפקטיבית ביותר לארגן בני אדם, ומהמקום הזה היא נאבקת גם בנזילות של הזהות האינדיבידואלית וגם בחזון האנושות הגלובלית. בעולם של חוסר וודאות שללא ספק יפחיד את רוב הציבור, האם העתיד שייך לבירוקרטיה האלגוריתמית או דווקא למי שינסו לשמור על המסורת האנושית ולחתור לכמה שיותר יציבות? בפרק זה ננסה להכיר ולהבהיר את בסיסי החשיבה השמרנית כהכנה לבאות

להאזנה לצד תמליל

פרק 19. אלוהים בצלמי ובדמותי: פוסט-דת עם ד”ר תומר פרסיקו

הדת היא הממד הפוסט/על אנושי הראשון בהיסטוריה שלנו. אומרים שאנחנו חיים בעידן פוסט-חילוני, שהמדע לא הצליח להכחיד את הדת. אבל השניים אינם אויבים כלל ומעטים מבינים כמה הם כרוכים זה בזה מבחינה היסטורית. במובן מסוים התרחש חילון עצום רק בצורה אחרת: מוסדות הדת נחלשו והדת הרוחנית האינדיבידואלית והקלילה התחזקה. פתאום כל אחד מדבר עם אלוהים במקלחת ויש גם צורות דתיות חדשות, מחזונות טכנולוגיים כדת ועד לכנסיית מפלצת הספגטי המעופפת. אז האם יש מקום לדתות בעתיד, והאם יהיו אלו הדתות המוכרות לנו בכלל?

להאזנה לצד תמליל

Loading…

Something went wrong. Please refresh the page and/or try again.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s

%d bloggers like this: