Category Archives: Podcast

בעודנו חווים את אחת הטראומות המעצבות המשמעותיות ביותר לישראל, קונספציות רבות מתנפצות, ובפרק קצר זה אנו רוצים לדבר על קונספציה שמשותפת לנו ולעולם המערבי, שגם היא קרסה בשבר העמוק הזה, אבל אולי אליה לא נשים לב מספיק, וממנה נמאן ללמוד: קונספציית האמונה בטכנולוגיה וכיצד היא נוצלה ע”י החמאס. ברוכים הבאים למדבר של הממשי.

רעיונות פוליטיים חדשים לא נוצרים במוחות של הוגים בחלל ריק, יש להם ממד חומרי, פיתוח טכנולוגי או סביבת מדיה ספציפית, שמאפשרים אותם. ד”ר אסף שמיס מדגים כיצד המדיה של התקופה איפשרה את ערכי המהפכה הצרפתית, מדוע מרקסיזם הוא בהכרח תוצר של תרבות דפוס מתועשת, וכיצד הציונות קשורה לסצנה העיתונאית של התקופה. שמיס מנסח תיאוריה פוסט אנושית של לאומיות שבה הפוליטיקה היא נקודת המפגש בין האנושי לטכנולוגי ונשאלת השאלה איזה רעיון פוליטי חדש תצמיח סביבת המדיה הנוכחית

כדי לספר סיפור היסטורי שלם יותר יש לספר גם את ההיסטוריה של החומר – הטכנולוגיה והמדיה. אנו התמקדנו בעיקר בחקר טקסטים, בעוד שהמדיה היא שקבעה את תנאי השיח ואת מה שנשמר ונחשב בכלל להיסטוריה. אבל גם הגוף והשפה הם מדיה, ובפרק זה נדבר על ההיסטוריה של השפה העברית מנקודת המבט הטכנולוגית, על המשמעויות של הקלדה בעזרת האגודל דווקא, ועל גוגל טרנסלייט כחלק מההיסטוריה של תרגום מכונה, כדוגמאות לגישות של פרידריך קיטלר – ארכאולוגיה וגנאולוגיה של מדיה

מאז יוון העתיקה ועד חומסקי, השפה נתפסה כמוטציה שמייחדת את האדם ומאפשרת לו חשיבה רציונלית. פרופ’ דור משתייך למחנה שרואה בשפה טכנולוגיית תקשורת שיתופית שנועדה להדרכת הדמיון, ושגם בע”ח יכולים לפתח בתנאים הנכונים. אך מה היא בעצם שפה, ומה אם היא זו שמשתמשת בנו כמדיה להפצתה, ואנו עומדים לפנות את הבמה למדיה חדשה וטובה יותר, כמו בינה מלאכותית?

הפילוסופיה ההודית העתיקה עסקה בשאלות שמטרידות אותנו עד היום: מהי מחשבה, במה היא שונה מחלום, וכיצד השפה מייצרת תמונות שעולות בעיני רוחנו? היוגים קשרו זאת לנשימה, ועבדו עם מנטרות חסרות ערך סמנטי, שתפקידן להפעיל את הגוף באופן צלילי. בפרק זה ניעזר במפות התודעה מאותה חכמה עתיקה, על מנת ללמוד מה חסר באופן שבו אנחנו עובדים עם השפה והחושים כיום, וכיצד סביבות דיגיטליות מחריפות את ההעדר בניסיון לסמלץ אותו

משחקי מחשב הם חצי מציאותיים: הנרטיב שלהם הוא פיקשן, אבל החוקים מייצרים פעולות וריטואלים שקורים לך באמת. ניתן לראות בהם הקצנה של מסע הגיבור הקלאסי ששם את האדם במרכז, אך לחוקים יש כוח שכנועי עצום, כך שניתן לשים את האדם בנעליו של אחר רדיקלי, מבעל חיים ועד סדר גודל של מערכת, או אפילו אל. פרק על משחק, פוסט הומניזם, ודת

פרק אקטואלי על אחורי הקלעים של מהפכת הבינה המלאכותית, שמונעת על ידי אידאולוגיות, מיתולוגיות, ותיאולוגיות חדשות-ישנות, החשובות להבנת ההווה והעתיד הקרוב, לא פחות מפריצות הדרך הטכנולוגיות. רק אחרי שתכירו את הנוספרה, סיפור המהדקים, הבזיליסק של רוקו, היפותזת הסימולציה, ודמויות כמו פייר דה שרדן, אליעזר יודקובסקי, וניק בוסטרום, תבינו באמת ולעומק את מה שסם אלטמן ואילון מאסק עושים היום. למי שיאזינו עד הסוף, מובטחת הארה, או לכל הפחות סימולציה של הארה

הפוטנציאל האמיתי בטכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה, זה מה שהן מלמדות אותנו על הקשרים בין הגוף לנפש: המוח לומד לתפוס טכנולוגיה כחלק מהגוף, ומערער את תפיסת ה”אני” המעוגנת בתמונת העולם שלי, באופן שווה ערך לשנים של מדיטציות. ד”ר רותם בנט מאמין שהחיבור בין מציאות מדומה לבינה מלאכותית יאפשר לנו בקרוב מאד לעצב עולמות כרצוננו, שיחתרו תחת האוטומטים שלנו, ויאפשרו לנו לפתח יכולות קוגניטיביות חדשות

לימודי מוגבלות לא מדברים רק על מי שהתרבות כרגע מגדירה כבעלי מוגבלות. העידן הפוסט אנושי מערער את כל ההגדרות, כך שנכה שבעבר הודר לשוליים, עשוי למצוא עצמו פתאום בחזית החדשנות, במסגור של סייבורג; ומנגד, כלל בעלי הגוף הביולוגי עשויים להיחשב כמוגבלים, בעידן של גופים משודרגים. לימודי מוגבלות מציעים תיאוריה ביקורתית פוסטהומניסטית עדכנית, עם ערכים אלטרנטיביים לתרבות הקפיטליסטית האייבליסטית של השגיות ושיפור עצמי מתמיד

האנתרופולוגיה הבינה שצריך לחקור את יחסי הגומלין של האדם עם סביבתו, הכוללת מינים ביולוגיים אחרים וגם אובייקטים, ומנסה להפוך ממדעי האדם ל”אנתרופולוגיה של החיים”. הפרק עוסק במחקרי אתנוגרפיה רב מינית, שערכה ד”ר אורית הירש-מציאולס ביוון ובארץ, ובסוכנות החברתית של חיות לוויה בחיינו, בייחוד במצבי משבר כגון מגפת הקורונה, או המלחמה באוקראינה