אלגוריתמים לא יחליפו עיתונאים/ות כמספרי סיפורים וממסגרי אירועים חדשותיים, אבל הם כבר קובעים סדר יום וממלאים פונקציות עריכה; כשתבינו איזו טכנולוגיה מורכבת ומסועפת היא שפה במוח שלנו, תבינו מדוע אף ממשק מחשב לא ילכוד או יבטל אותה, אבל בהחלט יהיו לנו ממשקים שיתרגמו לטקסט מחשבה או תנועה שלנו, זה כבר קורה; ביזמות יש אלמנטים של אקטיביזם מצד אחד וגורואיזם דתי מצד שני, ולא בכדי האתוס היזמי גובל לעיתים בהונאה, כמו בסיפורים של אובר תראנוס וויוורק; עולם הניפטי מיזג את שוק האמנות עם השדה האמנותי, בייחוד במקרה של אמנות גנרטיבית. נוצר מצב שדור צעיר של אמנים נכנס לבועה/תרמית פירמידה שבה אין ערך ליצירה מלבד פוטנציאל הסחירות הדיגיטלי שלה. פרק לייב חגיגי עם ארבע שיחות על הבמה.
Tag Archives: שפה
פרק 43. די להתכחש לטבע האדם עם פרופ’ עידן לנדו
לאור הצד האפל של ראשית המאה ה20, נוח לנו להחזיק היום בעמדה פוסטמודרניסטית שלאדם אין שום טבע קבוע, אבל פרופ’ עידן לנדו לא רוצה לחיות עם תפיסת מוסר שמתעלמת מהממצאים החדשים במדעי הקוגניציה. מה אם יש טבע לאדם, אבל הוא קשור לטבע ביולוגי בסיסי יותר, ואין הכרח להקיש ממנו פרשנות אידאולוגית? מה אם אנחנו לא לוח חלק אבל טבענו גם לא חקוק בסלע? והאם עתידנו טמון בהתמסרות לטבע הזה והתקרבות ליצורים חיים אחרים, או דווקא בעיצוב מחדש ושינוי הטבע הזה, כדי להתגבר על הטבע ולשרוד בעולם שאותו אנו מכלים?
פרק 36. כשבינה מלאכותית מתחרזת עם ברירה טבעית. אורח: ערן הדס
ערן הדס הגדיר מחדש מהי שירה בעידן הדיגיטלי. החל בדמות הבדויה צאלה כץ שדרכה כתב שירה שיתופית בוויקי, דרך שירה חישובית ויצירת בינה מלאכותית שחוללה שירים בסגנונות של משוררים שונים, מצאה שירי הייקו בתנ”ך, או כתבה להיט לאירוויזיון, וכלה באלגוריתמים אבולוציוניים שמגלים דפוסים מבניים נסתרים בשפה וחושפים את הפואטיקה שבגנטיקה. השילוב של תואר שני במדעי המחשב וראיית עולם של אמן ומשורר, מאפשרים לערן לקחת אותנו למסע שחורז מתמטיקה, ביולוגיה, ושפה, למקום שבו גם החי וגם הדומם מתנהגים כמו טקסט, ומתוך הטקסט מתגלה הרוח הכמו-חיה שבמכונה. העידן הפוסט אנושי הוא גם עידן פוסט-מחשבי, וערן כבר מתכונן לעידן ה#מיטו של המחשבים
פרק 2: תקשורת ללא שפה עם פרופ’ עמית פינצ’בסקי
אילון מאסק הכריז לאחרונה שתוך חמש שנים השפה תהפוך למיותרת ונתקשר בטלפתיה באמצעות ממשק מוח-מחשב. בפרק זה נחשוף את המקור ההיסטורי הנוצרי של תפיסת הטלפתיה כמודל לתקשורת מושלמת ונעמוד על הבעייתיות שלה כחזון לעתיד. עמית פינצ’בסקי, פרופ’ לתקשורת וראש מכון סמארט באוניברסיטה העברית, יתייחס לנושא גם דרך הדוגמא של טיפול פסיכולוגי עוקף-שפה בסביבת מציאות מדומה
Dr. Carmel Vaisman 