Tag Archives: בינה מלאכותית

כוונת הפרק הייתה לסקור מספר טכנולוגיות מפציעות, אך רועי הסביר מדוע לדעתו בינה מלאכותית היא המחולל המרכזי של כל חידוש עתידי, וביקש להתמקד בה. הפרק פורש חזון אוטופי וטרנס הומניסטי של חיים עם בינה מלאכותית כללית עוד בעשור הקרוב, כשהכלכלה הופכת למוזרה וממוקדת בייחוד האנושי. אבל אפילו האוטופיסט הנלהב מכיר לבסוף בסיכוי הגובר לכך, שהכח האדיר הזה ינוצל לרעת המין האנושי

כשחברות הטכנולוגיה מציעות לנו מרחב חברתי עתיר בינות מלאכותיות, הפנומנולוגיה מסבירה מדוע כשאין שם אדם אחר אנחנו בעצם לבד ולא נוצר עולם. המקום שבו אנחנו מצמצמים לכאורה סיכון רגשי ומחליפים אותו בגירויים דיגיטליים, הוא גם המקום שבו נשחקת האמפתיה שלנו ונפגעת האנושיות שלנו

מה קורה כשצ’טבוט הופך לתקין פוליטית מדי, איך הופכים אותו לאמפתי, ועד כמה הוא צריך לחקות אנושיות? כלי בינה מלאכותית הם למעשה מדיה חדשים. בדיוק כמו הקולנוע, גם בינה מלאכותית מייצרת ייצוג של העולם, וראוי לחקור את תהליכי ההפקה שלה כתהליכים של ייצור מדיה. ד”ר מעיין כהן עושה מחקרים אתנוגרפיים בחברות הייטק ובטוויטר, על מנת לחשוף את הסוגיות האתיות העולות מהשטח לגבי מודלי שפה

הלוגיקה והמטאפיזיקה של ימי הביניים, היא מסגרת החשיבה המתאימה ביותר להבנת הטכנולוגיה בימינו. הם הבינו מה זה לחיות בתוך מציאות רבודה סימבולית, והתפיסה שלהם לגבי מהי החשיבה, יכולה לספק תשובה מעניינת לשאלה הפתוחה, האם בינה מלאכותית אכן חושבת. המסע למענה על השאלה שאלן טיורינג התחמק ממנה, עובר גם דרך שאלת הממשות של הדיגיטלי, וסוגיית הרצון האלוהי, כשבין הפילוסופיה לתיאולוגיה נמצא את הפסיכולוגיה האנושית

פרק אקטואלי על אחורי הקלעים של מהפכת הבינה המלאכותית, שמונעת על ידי אידאולוגיות, מיתולוגיות, ותיאולוגיות חדשות-ישנות, החשובות להבנת ההווה והעתיד הקרוב, לא פחות מפריצות הדרך הטכנולוגיות. רק אחרי שתכירו את הנוספרה, סיפור המהדקים, הבזיליסק של רוקו, היפותזת הסימולציה, ודמויות כמו פייר דה שרדן, אליעזר יודקובסקי, וניק בוסטרום, תבינו באמת ולעומק את מה שסם אלטמן ואילון מאסק עושים היום. למי שיאזינו עד הסוף, מובטחת הארה, או לכל הפחות סימולציה של הארה

הפוטנציאל האמיתי בטכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה, זה מה שהן מלמדות אותנו על הקשרים בין הגוף לנפש: המוח לומד לתפוס טכנולוגיה כחלק מהגוף, ומערער את תפיסת ה”אני” המעוגנת בתמונת העולם שלי, באופן שווה ערך לשנים של מדיטציות. ד”ר רותם בנט מאמין שהחיבור בין מציאות מדומה לבינה מלאכותית יאפשר לנו בקרוב מאד לעצב עולמות כרצוננו, שיחתרו תחת האוטומטים שלנו, ויאפשרו לנו לפתח יכולות קוגניטיביות חדשות

ידע אלגוריתמי שמבוסס על נתונים מייצר סוג חדש של ידיעה עצמית, שמנוגד לאופן בו הפסיכואנליזה תופסת את הסובייקט. היא אינה מבוססת על שפה, והיא מדירה אותנו מתהליך הגילוי והעיצוב העצמי. הנאורות התייחסה אלינו לפי האידאל והפוטנציאל שלנו, כיצורים רציונליים שחותרים לחופש ומסוגלים לשינוי, אך אלגוריתמים מנסים לייצר בני אדם צפויים יותר, ולפתות אותנו לחזור שוב ושוב על הדפוסים שהם כבר זיהו בנו. בנוסף, הפניה הפרסונלית שלהם לכל אחד מאתנו, היא בבחינת הפרד ומשול, שמפקיע את מרחב הדיון הפוליטי בנושאים מורכבים, ומנחית הכרעה מבחוץ. הספר החדש של פרופ’ ערן פישר “חושבים בשבילך: מבט ביקורתי על אלגוריתמים”, משרטט את קווי המתאר של המתקפה האלגוריתמית על הסובייקטיביות

הסיכוי שאנחנו לבד ביקום נמוך מאד, כי רק בגלקסיה שלנו יש כמה מיליארדי פלנטות עם תנאים מתאימים לחיים דומים לשלנו, אבל מכיוון שאנחנו עדיין לא יודעים כיצד נוצרו חיים, קשה לדעת בוודאות מה נוצר בכל פלנטה כזו, אם בכלל. השמש שלנו צעירה יחסית אז הסיכוי גבוה שהחיים האחרים בגלקסיה ותיקים ומתקדמים מאיתנו בהרבה, ולפרופ’ חגי נצר יש השערה מעניינת מי או מה הם. בפרק הוא מסביר מדוע הסיכוי להיפגש איתם הוא נמוך, מצד אחד, ומצד שני, מדוע ייתכן שהם כבר ביקרו או מבקרים אותנו.

אלגוריתמים לא יחליפו עיתונאים/ות כמספרי סיפורים וממסגרי אירועים חדשותיים, אבל הם כבר קובעים סדר יום וממלאים פונקציות עריכה; כשתבינו איזו טכנולוגיה מורכבת ומסועפת היא שפה במוח שלנו, תבינו מדוע אף ממשק מחשב לא ילכוד או יבטל אותה, אבל בהחלט יהיו לנו ממשקים שיתרגמו לטקסט מחשבה או תנועה שלנו, זה כבר קורה; ביזמות יש אלמנטים של אקטיביזם מצד אחד וגורואיזם דתי מצד שני, ולא בכדי האתוס היזמי גובל לעיתים בהונאה, כמו בסיפורים של אובר תראנוס וויוורק; עולם הניפטי מיזג את שוק האמנות עם השדה האמנותי, בייחוד במקרה של אמנות גנרטיבית. נוצר מצב שדור צעיר של אמנים נכנס לבועה/תרמית פירמידה שבה אין ערך ליצירה מלבד פוטנציאל הסחירות הדיגיטלי שלה. פרק לייב חגיגי עם ארבע שיחות על הבמה.

ערן הדס הגדיר מחדש מהי שירה בעידן הדיגיטלי. החל בדמות הבדויה צאלה כץ שדרכה כתב שירה שיתופית בוויקי, דרך שירה חישובית ויצירת בינה מלאכותית שחוללה שירים בסגנונות של משוררים שונים, מצאה שירי הייקו בתנ”ך, או כתבה להיט לאירוויזיון, וכלה באלגוריתמים אבולוציוניים שמגלים דפוסים מבניים נסתרים בשפה וחושפים את הפואטיקה שבגנטיקה. השילוב של תואר שני במדעי המחשב וראיית עולם של אמן ומשורר, מאפשרים לערן לקחת אותנו למסע שחורז מתמטיקה, ביולוגיה, ושפה, למקום שבו גם החי וגם הדומם מתנהגים כמו טקסט, ומתוך הטקסט מתגלה הרוח הכמו-חיה שבמכונה. העידן הפוסט אנושי הוא גם עידן פוסט-מחשבי, וערן כבר מתכונן לעידן ה#מיטו של המחשבים