The Future is already here – it’s just not evenly distributed
William gibson
המצב הפוסט אנושי הוא פודקאסט על טכנולוגיה, תרבות, ורוח מנקודת מבט רב תחומית, על העתיד שכבר כאן אך עוד לא מספיק נפוץ, והמקומות בהם העתיד הוא העבר. אני חוקרת תרבות וטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובכל פרק יש אורח/ת מתחום שונה שתורמים לנושא הפעם. התוכן מתומלל גם כמאמר עם לינקים ומקורות. בפייסבוק ובאינסטגרם אפשר לראות קדימוני וידיאו קצרים וסיפורים מאחורי הקלעים
להאזנה בכל יישומוני ההסכתים או לצד תמלול כאן באתר
?רוצה לקבל מייל כשהפרק הבא מתפרסם
:כאן ניתן להאזין וגם לקרוא את תמלול הפרקים כמאמרים עם לינקים ומקורות להרחבה
פרק 102. לאן נעלמו האוטופיות? משום מקום לכל מקום עם ד”ר משה אלחנתי
רעיון האבולוציה והשבחת המין האנושי היא תמה שמופיעה בכל האוטופיות, גם במאה ה16 כשעוד לא היה דרווין. הטכנולוגיה באוטופיות תמיד פלאית, כאשר המנגנונים שלה בלתי נראים. בימינו אוטופיות הן ז’אנר זניח ונכחד והסיבות לכך מרתקות ומפתיעות. הפרק מציע מסע למעמקי האוטופיות שאנחנו עדיין חיים בתחום ההקרנה שלהן
להאזנה לצד תמליל
פרק 101. חיים בחורבה עתידית: אדריכלות ספקולטיבית והאפוקליפסה עם ד”ר אלי קלר
כיצד מדמיינים את העתיד כאשר עצם הרעיון של עתיד נמצא בסכנה? אלי קלר מתעניין באדריכלות ספקולטיבית ובחורבות כממשקים בין עבר לעתיד. הפרק עוסק באופן שבו אדריכלות ערים הושפעה מחשיבה אפוקליפטית גרעינית בעבר, ומושפעת כיום ממשבר האקלים
להאזנה לצד תמליל
פרק 100. למה לצאת מהמערה? פילוסופיה עתיקה למציאות חדשה עם ד”ר ג’רמי פוגל
על אף שהתרבות הדיגיטלית נתפסת אצלו כנקודת שבר, שתייצר עתיד שונה בתכלית מהעבר, ג’רמי פוגל סבור שהדרך היחידה לייצר מרחק ביקורתי מהעולם החדש שאנו משוקעים בו, היא להתבונן בו דרך עיניה של הפילוסופיה העתיקה. אך איזה כוח ישכנע אותנו שכדאי לצאת מהמערה, בתרבות הכופרת בהנחות היסוד של אפלטון?
להאזנה לצד תמליל
פרק 99. בין הזדמנות היסטורית לסיכון קיומי: עתיד הבינה המלאכותית עם ד”ר רועי צזנה
כוונת הפרק הייתה לסקור מספר טכנולוגיות מפציעות, אך רועי הסביר מדוע לדעתו בינה מלאכותית היא המחולל המרכזי של כל חידוש עתידי, וביקש להתמקד בה. הפרק פורש חזון אוטופי וטרנס הומניסטי של חיים עם בינה מלאכותית כללית עוד בעשור הקרוב, כשהכלכלה הופכת למוזרה וממוקדת בייחוד האנושי. אבל אפילו האוטופיסט הנלהב מכיר לבסוף בסיכוי הגובר לכך, שהכח האדיר הזה ינוצל לרעת המין האנושי
להאזנה לצד תמליל
פרק 98. מד”ב פוסט חילוני: כשהמד”ב הופך לפנטסיה והפנטסיה למציאות
איך הגענו מהפדרציה של סטאר טרק לגלעד של מרגרט אטווד? כז’אנר, המדע הבדיוני של המאה ה21 משנה את יחסו לדת, רוח וקסם, והדבר הופך גם את המד”ב לפנטסיה. זה מאפשר לז’אנר לבטא מסרים מורכבים יותר לגבי מקומם של הדת, הספיריטואליזם או המיתוס בחברה כיום, אבל איך נראית בחירה חילונית הומניסטית, בעולם שבו לא ניתן עוד להבחין בין מדע וטכנולוגיה לדת, רוח, וקסם? פרק סולו המבוסס על הרצאות בנושא בכנסי האגודה למד”ב ופנטסיה
להאזנה לצד תמליל
פרק 97. למה להאמין למדע? פילוסופיה תהליכית עם מאיה רומן
בעידן שבו האמון במדע חווה טלטלה, הצצה לפילוסופיה של המדע מגלה, כי לא כל כך פשוט להצדיק אותה כצורת הידע מועדפת. דת ופמיניזם מוצאים את עצמם באותו צד של המתרס, כצורות ידע שמבקרות את המדע, אך האם אפשר להיות מחויבים גם לערכים חברתיים וגם למדע? פילוסופיה תהליכית מציעה נתיב כזה, והדבר משפיע גם על איך אנחנו חושבים על עצמנו, על התודעה שלנו, ובהתאמה, על בינה מלאכותית
להאזנה לצד תמליל
פרק 96. כשאין אחר: טכנולוגיה ואמפתיה בפנומנולוגיה עם ד”ר אורן באדר
כשחברות הטכנולוגיה מציעות לנו מרחב חברתי עתיר בינות מלאכותיות, הפנומנולוגיה מסבירה מדוע כשאין שם אדם אחר אנחנו בעצם לבד ולא נוצר עולם. המקום שבו אנחנו מצמצמים לכאורה סיכון רגשי ומחליפים אותו בגירויים דיגיטליים, הוא גם המקום שבו נשחקת האמפתיה שלנו ונפגעת האנושיות שלנו
להאזנה לצד תמליל
פרק 95. בינה מלאכותית מאחורי הקלעים: אנתרופולוגיה של אתיקה עם ד”ר מעיין כהן
מה קורה כשצ’טבוט הופך לתקין פוליטית מדי, איך הופכים אותו לאמפתי, ועד כמה הוא צריך לחקות אנושיות? כלי בינה מלאכותית הם למעשה מדיה חדשים. בדיוק כמו הקולנוע, גם בינה מלאכותית מייצרת ייצוג של העולם, וראוי לחקור את תהליכי ההפקה שלה כתהליכים של ייצור מדיה. ד”ר מעיין כהן עושה מחקרים אתנוגרפיים בחברות הייטק ובטוויטר, על מנת לחשוף את הסוגיות האתיות העולות מהשטח לגבי מודלי שפה
להאזנה לצד תמליל
פרק 94. גליץ’ אל העתיד עם יואל בוטביניק
גליץ’ הוא לא רק סגנון אמנותי המסמל התנגדות ושיבוש. יואל בוטביניק מנתח אותו כתופעת תקשורת, ומפתח תיאוריה עם נקודת מבט חדשה על האנושי והמכונה. אם נעקוב אחר החתול השחור שמופיע פעמיים במטריקס, לאן נגיע? ואם נציץ עם יואל אל הבור שנפער לרגע בהבזק של הגליץ’, האם נראה את העבר מתפוגג לנגד עינינו כמו אורפאוס, או שמא נגלה עתיד חדש?
להאזנה לצד תמליל
פרק 93. ארכיטקטורות חדשות של חברתיות במדיה עם פרופ’ ניקולס ג’ון
אנחנו מנהלים קשרים עם הרבה יותר אנשים מכל דור אחר בהיסטוריה, והטכנולוגיה כיום מציעה לנו כלי ניהול, שמממשים פנטזיות עתיקות של להיעלם ולהעלים באמצעות פיצ’רים כמו בלוק, הייד, ריסטריקט וכד’. אבל האם המדיה החברתית היא עדיין פלטפורמה לקשרים אישיים, או ש”עידן השיתוף” דעך, ו”חברים” ברשת הם יותר כמו ערוצי מידע? ומה מיוחד בניתוקי קשרים מקוונים על רקע פוליטי בישראל?
להאזנה לצד תמליל
פרק בונוס, שנה ל7.10: להילחם, לברוח, לקפוא…לצלם? אורחת: עלמה מריה סימון
אם עץ נפל ביער, ומישהו ראה, אבל לא צילם ולא העלה לרשת, האם העץ נפל? במלוא שנה לאירוע ששינה אותנו, אנחנו משתפות מחקר שנמצא בעיצומו, על תופעת התיעוד העצמי בזמן מצב סכנה וטראומה ב7.10. מה שנראה קצת חריג בהתחלה, הוא למעשה תגובה הישרדותית בריאה של סובייקט פוסטהומניסטי, שחי במציאות מורחבת, היברידית, והטכנולוגיה היא חלק מגופו. סובייקט הפועל בעולם של פוסט-אמת, שבו כל אדם הוא גוף תקשורת, תרתי משמע, והנטל לתווך ולהפיץ את החוויה ולהפוך אותה לעדות, נופל על האינדיבידואל
להאזנה לצד תמליל
פרק 92. מאפלטון לאמזון: האתיקה האקזיסטנציאליסטית ורוח היזמות, ד”ר ירון כהן צמח
מהי הפעולה הפילוסופית מאחורי יזמות, מדוע יש לה משמעות דתית עמוקה, ובאיזה אופן היא אולי מנוגדת באופן מהותי לרעיון של אתיקה? לפי ד”ר ירון כהן צמח, המחבר מחשבה כלכלית עם מדעי הדתות, סוגים שונים של יזמות תואמים סגנונות שונים של פילוסופים, ומהדהדים גם את האופנים שבהם מדע מתפתח. הפרק מדגים זאת על יזמי טכנולוגיה מוכרים כמו ג’ובס, בזוס, צוקרברג ועוד
להאזנה לצד תמליל
פרק 91. אימפריות עולות לאט: פוסטקולוניאליזם והצטלביות עם פרופ’ מיכל פרנקל
מדעי החברה והרוח הפכו מזוהים לחלוטין עם הפרדיגמה הפוסטקולוניאלית ופוליטיקת הזהויות. אמנם יש פער בין הספרות האקדמית המורכבת לשפה הפוליטית השטוחה, אך גם בראשונה יש זרעים פוסט הומניסטיים אנטי ליברליים. פרופ’ מיכל פרנקל מבקשת להעביר את הדיון לזירה של אימפריאליזם, כאשר קולוניות לשעבר הן אימפריות כיום, והן נאבקות על יצירת סדר עולמי חדש עם אימפריות מסוגים חדשים, בדמות חברות רב לאומיות, וגם דתות גדולות
להאזנה לצד תמליל
פרק בונוס: נקרו-פוליטיקה ותסריטים תרבותיים של חטיפה עם ד”ר אורי כץ
ה7.10 הביא למרכז השיח הציבורי הישראלי, את החיים במרחב התרבותי שבין חיים למוות, אותו הצגנו בפרק 13, שלפני כן חוו אותו מספר מועט של משפחות, שיקיריהם נעדרו. בעודנו לומדים לנהל שגרה בלימבו, וכותבים יחד את התסריט התרבותי של מה עושים כשיש חטופים, לד”ר אורי כץ יש המשגה רלוונטית להשוות אליה, ממחקריו על נעדרות אזרחית, ועל מקרים קודמים של חטיפות חיילים
להאזנה לצד תמליל
פרק 90. גוף יחיד רבים: איברים להשתלה עם פרופ’ חגי בועז
התיאוריה הביקורתית מפספסת את הדרמה האמיתית של תחום השתלות האיברים, כאשר היא ממוקדת בו כמטאפורה ובפן הדיסטופי של הסחר באיברים. פרופ’ חגי בועז, מהמושתלים הראשונים בארץ, עוקב אחר האיברים כשחקנים ברשת סבוכה של כלכלת מחסור תמידי, שלוחות של זהויות, וסוכנים של מיפוי חברתי ויחסי קרבה מסוג חדש. הפרק מתייחס גם לעתיד שבו מחסור זה ייפתר בעזרת בעלי חיים, וטכנולוגיה של הנדסת איברים
להאזנה לצד תמליל
פרק 89. העולם על פי קארן באראד: אתיקה שזורה קוונטית עם ד”ר תום רולף בן-שחר
קארן באראד היא פיזיקאית חלקיקים ופילוסופית שהפכה את המציאות על פיה, והדגימה עד כמה היקום קווירי בבסיסו. מדוע העולם נחווה כיציב כשהוא בעצם מתהווה מחדש כל רגע, ואפילו יוצר עבר חדש בדיעבד לפי ניסוי המחיקה הקוונטית? איך נראית אתיקה שבה אני אחראית לכל מה שקשור אלי ומכונן אותי ואני מכוננת אותו? בפרק נקרא עם באראד גם את עולם הגנים ונסביר מדוע אי אפשר למחוק מהגוף זיכרונות וטראומות קוונטית
להאזנה לצד תמליל
פרק 88. בשר לא יורד מהענן: החיים עצמם עם אורון כ”ץ
הראשון שגידל בשר שלא הגיע מהחי במעבדה, היה אמן ביוארט שעשה זאת כפרויקט ביקורתי, במטרה לעורר שאלות אתיות על יחסינו לחיים. בפרק הוא מסביר מדוע בשר בלי סבל לא באמת אפשרי, מה הוא למד מכלתו של המפלצת של פרנקנשטיין אותה גילה בסקוטלנד, ואיך גם הקסם הטכנולוגי, בדיוק כמו הקסם באגדות, מגיע עם תג מחיר גבוה
להאזנה לצד תמליל
פרק 87. הצטלבות חושים לפניך! משחקי גבול סייבורגיים עם ד”ר שרון אביטל
לפי דונה הרוואי, הסייבורג נתון במשחקי גבול מתמידים בין האורגני, המכאני, והבלתי חומרי. פרק זה ידגיש כמה מהאספקטים הפחות מדוברים של ההתמוססויות הללו, בגוף הפוסט אנושי: הצטלבויות בין חושים, תקשורת בלתי מילולית, אטמוספריקס, אפקט, פרמקולוגיה בגוף, פרוטזות שחשות כאב, ועוד
להאזנה לצד תמליל
פרק 86. הסירחון האנושי: בעקבות ריח עם טל יחזקאלי
ריח הוא החוש שהמדע יודע עליו הכי מעט. יש בו משהו חייתי קדם-אנושי, וגם רוחני פוסט-אנושי. ריח מטשטש את הגבול בינינו לבין סביבתנו, ובכך מסייע לפתח תודעה פוליטית. בהיסטוריה של המחשבה המערבית, התרבות כוננה על ידי הדחקת הריח והעברת הדגש לראייה. המודרנה השיבה לנו רגישות לריח, והפכה את המרחב הציבורי לפחות מסריח, אבל אם יפן היא העתיד, אז אולי מצפה לנו עתיד נטול ריח
להאזנה לצד תמליל
פרק 85. לחשוב על האדם והעתיד מהמרחק הנכון עם פרופ’ חגי כנען
מהם הם המאפיינים של “להיות אנושי” וכיצד הטכנולוגיה משפיעה על מצב זה? מה זה אומר להיות אותנטיים בעידן הפוסט צילומי? האם צ’אטג’יפיטי יכול לנהל דיאלוג “אני-אתה” בובריאני? באיזה מובן יש לנו קושי לדמיין את העתיד? אלו רק כמה שאלות שעלו בשיחה הפילוסופית עם פרופ’ חגי כנען, שהחלה בשם של הפודקאסט, והסתיימה בעתיד של מישל וולבק
להאזנה לצד תמליל
פרק 84. מטאפיזיקה ימי ביניימית לעידן הדיגיטלי עם ד”ר לירן גורדון
הלוגיקה והמטאפיזיקה של ימי הביניים, היא מסגרת החשיבה המתאימה ביותר להבנת הטכנולוגיה בימינו. הם הבינו מה זה לחיות בתוך מציאות רבודה סימבולית, והתפיסה שלהם לגבי מהי החשיבה, יכולה לספק תשובה מעניינת לשאלה הפתוחה, האם בינה מלאכותית אכן חושבת. המסע למענה על השאלה שאלן טיורינג התחמק ממנה, עובר גם דרך שאלת הממשות של הדיגיטלי, וסוגיית הרצון האלוהי, כשבין הפילוסופיה לתיאולוגיה נמצא את הפסיכולוגיה האנושית
להאזנה לצד תמליל
פרק בונוס: לצאת מההלם האונטולוגי. אורח: יוני שדמי
שיחה ממקום סובייקטיבי על הסובייקטיביות כצורה של ידיעה, ועל חיי היומיום שאחרי השביעי לאוקטובר, כהלם אונטולוגי, שפותח פתח לשובו של המיתוס לחיינו. זגזגו איתנו ברצינות אבל בקלילות, בין הווייב של חטיפה ע”י עב”מים, לווייב הסיינפלדי של התלמוד, ואיך לצמוח מכאן או לפחות להצליח להיות כאן
להאזנה לצד תמליל
פרק 83. אי אפשר לעקור את הדת מהאתיקה של הטכנולוגיה עם ד”ר נדב שיפמן ברמן
מושגים אתיים רבים בהקשר של טכנולוגיה מסתברים כמושגים דתיים שחולנו, ולכן המשך ייבוא מושגי מהתנ”ך, יכול לתרום להתפתחות התפיסה המוסרית לגבי טכנולוגיה מודרנית. הפרק מציע, למשל, את מושג הברית התנ”כי, כמסדיר את יחסינו עם חברות הטכנולוגיה הגדולות, שכרגע אפילו אלוהים נותן שירות יותר טוב מהן, מסתבר. כמו כן, יוצע כי טענות השוויון הפוסטהומניסטיות בין בני אדם לבע”ח ולרובוטים, מהוות חילון של מושג האגאפה, האהבה כוללת-כל בנצרות.
להאזנה לצד תמליל
פרק 82. מיסטיקה ללא התעלות: מסייברפאנק לנאורות אפלה עם ארי בן אריה
“נאורות אפלה” היא תיאוריית האצה ימנית פוסט-הומניסטית מאד משפיעה, שנבעה מתוך הגות הסייברפאנק. ארי בן אריה, החוקר את הפן המיסטי של הסייברפאנק, משרטט את הדרך הרעיונית לניהיליזם המנומק הזה בשצף תודעה אימננטי, ואילו אני (כרמל) מנסה להכניס קצת סדר בכאוס, ולחפש נקודת התעלות מתוכו. האם יכולה להיות בכלל תקומה, או שהטכנולוגיה והקפיטליזם כאן כדי לאיין את האנושות? אם תצליחו לעקוב, בסוף נסכים על נגנטרופיה כדרך אמצע, ועל כך שדת היא לא רק נחלת העבר, אלא גם הדבר הבא
להאזנה לצד תמליל
בונוס: המשפחה הרב מינית במלחמה עם ד”ר אורית הירש-מציאולס ותמי בר-יוסף
פרק בונוס אקטואלי על השינוי שחל במעמדם של בעלי החיים בעוטף ובעזה, ובייחוד הכלבים, מאז השביעי לאוקטובר. הפסקנו לדבר על ההבדלים בין אדם לחיה ועברנו לדיכוטומיה של “אנחנו מול הם”: גורלה של חיית המחמד הישראלית זהה לגורל המשפחה. החיה מספרת את הסיפור המשפחתי, זוכה לסיפור גבורה משלה, והמשפחה הפוסט-הומאנית משתקמת יחד. על בלה ליימברג, רודני ברודץ, בוניטה כהן, טובה קירשט-בוכשטב, ועוד.
להאזנה לצד תמליל
פרק 81. האדם הבוחר והעולם כהשקעה: האנושות בראי הקפיטליזם עם ד”ר אלי קוק
הקפיטליזם הוא נקודת מבט פוסט-אנושית, הרואה את העולם כהשקעה ואת בני האדם כהון, על אף שהיא מתייחסת לצרכנים כאינדיבידואלים שבוחרים בין חלופות. ד”ר אלי קוק חושב שזה בעייתי שכלכלה עוסקת במתמטיקה ומדדים כמותיים, יותר מאשר בעולם העבודה הממשי ומצבים חברתיים. לדעתו, השיח על “פוסט קפיטליזם” מעיד על חוסר היכולת לדמיין חלופה, אך יש זני קפיטליזם שקדמו לניאוליברליזם שעשויים להוות פתרון
להאזנה לצד תמליל
פרק בונוס. לתווך את קריסת התיווך: טראומה ומדיה עם פרופ’ עמית פינצ’בסקי
ההיסטוריה וההמשגה של טראומה הייתה כרוכה מלכתחילה בהתפתחות המדיה. באיזה מובן אפשר לדבר על חוויית טראומה דרך מסך? כיצד המדיה מחליפה את התודעה בתפקיד חומת המגן אבל גם אמצעי ההעצמה של אירוע טראומטי? ואיך תיעוד עצמי ודיווח בזמן טראומה עשויים לעזור להתמודד איתה? פרק בונוס אקטואלי לאור אירועי ה7.10
להאזנה לצד תמליל
פרק 80. האדם הנותן: הדרך לעולם אחר עם ד”ר אראלה שדמי
הציוויליזציה המערבית בקריסה, ואיבדה את היכולת להתמודד עם אתגרי ההווה. פרק זה מציע עקרונות חכמה ילידית, כמתווה לעולם חדש, שיצליח לממש טוב יותר את ערכי החירות השוויון והאחווה של הנאורות. זה כרוך בנטישת כלכלת החליפין לטובת כלכלת נתינה, המרת פטריארכיה במטריארכיה ועוד. זה לא נאיבי, זה כבר נבנה מלמטה בהמון קהילות ברחבי העולם
להאזנה לצד תמליל
פרק 79. כשהכל כרוך: לדובב חפצים עם פרופ’ תמר אלאור
איך מדברים עם סנדל על ההיסטוריה שלו? איך אפשר לתאר אשפה בצורה מדעית? הפרק עוסק בגישה פוסט-אנושית באנתרופולוגיה, שחוקרת לתרבות חומרית מתוך גישה שהכל כרוך בהכל, ולא מנסה להתיר את הפלונטר. למשל: אילו דברים נכרכו אלה באלה על מנת לייצר סגנון ישראלי מקומי בחברת מהגרים צעירה? ומה מלמדים אותנו חיבורים בין דברים שונים במעמקי המזבלה?
להאזנה לצד תמליל
פרק בונוס: אפוקליפסה אחר כך. אורח: ד”ר תומר פרסיקו
העתיד והעבר קרסו לתוך ההווה ונלחמים זה בזה. מצאנו את עצמנו בהצטלבות בין שני מאבקים: בין המודרנה הליברלית לבין העולם התיאולוגי-דתי, ובין פונדמנטליזם מוסלמי לפונדמנטליזם יהודי, כשהפונדמנטליזם הנוצרי ממתין לתורו להיכנס למערכה, והפרוגרסיביות הרדיקלית בעולם הנוצרי לוקה בעיוורון מוסרי, כשהיא בוחרת צד דווקא במאבק השני. חלק מהערכת המצב הנדרשת כרגע היא לא רק רציונלית- פוליטית- בטחונית, אלא יש לקחת בחשבון את תמונת המצב התיאולוגית הקיימת בשלוש הדתות הגדולות, ואשר מזינה תחומים אלה. בחלק הראשון של הפרק אני מוסיפה גם מספר אבחנות על טכנולוגיה סביב ארועי 7.10.23 כהשלמה לפרק הבונוס הקודם
להאזנה לצד תמלילSomething went wrong. Please refresh the page and/or try again.
Dr. Carmel Vaisman 
שלום כרמל. הפודקסט שלך הוא מים צוננים. שמי אלעד. עובד 10 שנים בתחום השיקום בבריאות הנפש. חי בירושלים. אבא ל3. למדתי סוציולוגיה לתואר שני. מאז השביעי אני שם בכל הכוח ואי הכוח, החיים ואי החיים, חג סביב הירצחו של אחי דרור אור בביתו בבארי, הוריי המפונים מביתם, 3 אחיינים שלי שנחטפו ועלו מין המתים חזרה. הפרקים החודש על חטופים, על קארן בארד ועל חייזרים היוו בשבילי סדרה מאוד מיוחדת של רעיונות. תודה רבה לך
LikeLike
תודה אלעד, תגובותיך ריגשו אותי מאד ואני משתתפת בצערך שחלק ממנו הוא גם צערנו הקולקטיבי
LikeLike