פרק 41. משחקי האמת בויקיפדיה: פוליטיקה של הידע עם עומר בן יעקב

_{מי שהולך לערך “האמת” בויקיפדיה (באנגלית) לא מגיע לערך, מגיע לדף הבהרה: איזו אמת אתה מחפש? אמת במובן המתמטי או אולי להקת הפוסט-פאנק “האמת”? ויש משהו נורא יפה במטפורה הזו, שאפילו הערך של אמת הוא לא סינגולרי יותר, הוא מכיל ריבוי הגדרות של אמת}

עומר בן יעקב

---

היום לפני שנה חגגנו 20 שנה לויקיפדיה עם הנציגה הישראלית שלנו בבורד של ויקימדיה, וניסינו לפצח את סוד ההצלחה של הפרויקט הציבורי הזה בעידן הפלטפורמות. היום אנחנו חוזרים לויקיפדיה מזווית אחרת, כמקרה בוחן לעידן ה”פוסט אמת”. נמצא איתי עומר בן יעקב שכתב את התזה שלו במכון כהן באוניברסיטת ת”א על ויקיפדיה, כותב על טכנולוגיה ודיסאינפורמציה להארץ באנגלית, ומגיש יחד עם אשתו את הפודקאסט המרתק “זו דעתי על כל פנים“, ה”רד סקייר” הישראלי, שגם אני התארחתי בפרק ה31 שלו. דרך הפריזמה של עומר על ויקיפדיה, נלמד איך עושים עובדות בעידן הפוסט אמת/מודרני/אנושי, ושיש הבדל גדול בין אמת לעובדה

---

ויקיפדיה היא אחת הזירות הפוליטיות החשובות בעולם כיום. אני מקווה שזה היה ברור כבר מהפרק עם שני בשנה שעברה, כשהבנו כמה עמוק התכנים הללו מחלחלים, למקומות כמו ידע מדעי או הידע שיש לבינה המלאכותית על העולם. אבל עומר לא הצליח לשכנע את העורכים שלו ב”הארץ” שלפוליטיקה של הידע מאחורי הקלעים של ויקיפדיה יש חשיבות. זה השתנה לפני כמה שנים, כשהשלטון בפקיסטן הפך להיות תלוי בדיון טכני שולי בויקיפדיה

ובאתי עם איזשהו רעיון לעורכים שלי לנסות לעשות עיתונות ויקיפדיה, ובגדול הם חשבו שזה רעיון נורא טיפשי, ולא נתנו לי לעשות עם זה כלום, עד שבסוף מצאתי את הסיפור המושלם. והוא סיפור נורא פוליטי אבל הוא משקף מה מעניין בויקיפדיה. והוא סיפור מדהים מפקיסטן, על זה שהבת של ראש ממשלת פקיסטן הואשמה בזה שהקימה חברות קש, ומשהו מאד מושחת כזה, ובפקיסטן, כמו בישראל, עשו את מה שתמיד עושים והקימו ועדת חקירה. ועדת החקירה גילתה שהבת של רוה”מ ממש אחלה אבל הייתה בעיה קטנה: את כל הטופסולוגיה שהיא הגישה לגבי חברת הקש הזו, הטפסים שזיכו אותה והוכיחו שהיא בעצם פעלה בצורה חוקית, כולם הוגשו בפונט קליבירי בשנת 2006, שזה בעיה כי קליבירי קיים מאז 2007. במילים  אחרות, היא פשוט זייפה את כל המסמכים, היא בעצם הכינה אותם במיקרוסופט אופיס שלא היה קיים בשנה שבה לכאורה כל האירוע הזה התרחש. ואני נחשפתי לכל הסיפור הזה בגלל שכחולה ויקיפדיה, עקבתי אחר רשימת עריכם שננעלים לעריכה ציבורית

ויקיפדיה זה כמו מפא”י, יש מלא ועדות ותתי רשימות של ערכים, ואחד מהם זה ערכים שכבר אי אפשר לערוך. נגיד הערך של ישו או טראמפ, הם תמיד ערכים נורא שנויים במחלוקת. ופתאום אני רואה שם את הערך של הפונט קליבירי. ודרך המריבה העובדתית סביב השאלה באיזה שנה יצא הפוסט קליבירי, שזה נטו דיון טכני – אם זה יצא ב2006 הבת של רוה”מ פקסיטן לא מושחתת, ואם זה יצא ב2007 היא גנבת מושחתת שזייפה מסמכים – וכל הדיון הפוליטי הזה, שבאמת החזיק בידיים שלו את השלטון בפקסיטן באותו רגע, כולו התממש דרך ויקיפדיה. בעצם אני צוחק שיש לי קריירה בגלל שהסיפור הזה נורא הצליח. והשאר היסטוריה, למזל טראמפ נבחר כמה חודשים אחרי זה, ופתאום הטענה שעובדות זה דבר פוליטי, נראתה כמו דבר דחוף. בעצם מה שהבנתי לגבי ויקיפדיה והאופן שבו אני מנסה להתייחס אליה, הוא אותו האופן שבו עיתונאים מתייחסים לכנסת או לבתי משפט, כזירות שהן בגדול נורא משעממות, אבל התוצרים מספיק חשובים, ההחלטות שמתקבלות שם כל כך הרות גורל, שבסופו של דבר אתה צריך מישהו שיכלה את זמנו במסדרונות הכוח ויקשיב לכל הדיונים המשעממים בבג”צ, בשביל שכשיום אחד יש פסק דין חשוב, הוא יקבל את הסיקור

ההישג העיתונאי הגדול ביותר של עומר, זו חשיפה של פרויקט דיסאינפורמציה מדהים ומקומם, שנמשך 15 שנה, ויש לו זווית יהודית מעניינת

חשיפה של התרמית הכי גדולה בתולדות ויקיפדיה

הסיפור הזה יעזור לנו להסביר את החוזקות והחולשות של התהליך הויקיפדי, כשזה מגיע לפייק ודיסאינפורמציה, ולהבין איך הם מבחינים בין אמת לעובדות

זה סיפור נורא מסובך על, בעצם, מחנה השמדה מזויף. חבורת פולנים לאומנים המציאו מחנה השמדה שלא היה קיים, ובמשך 15 שנה קיומו של המחנה הזה הוצג כעובדה בויקיפדיה, ולא רק באנגלית, אל גם ביפנית, ובשלל שפות. הפולנים שדוחפים את הנרטיב הזה יודעים שלא היה מחנה השמדה במרכז ורשה, והסיבה שהם דוחפים את זה, זה בשביל לייצר מצב שבו הם יוכלו להגיד: הנאצים הרגו את הפולנים כמו שהם הרגו את היהודים. לכן, מטעמים פוליטיים יש להם אינטרס לייצר סיפור על מחנה השמדה במרכז ורשה, שבו היו תאי גזים שבו מתו מאתיים אלף איש. בפולין יש בעצם מלחמה של המדינה כנגד המחקר ההיסטורי. ה”יד ושם” הפולני לא מסכים עם יד ושם בישראל, והכל התממש דרך הסיפור הזה, התממש על דפי ויקיפדיה

חלק ממבצע הדיסאינפורמציה הזה היה גם פיזי. לדוגמא, יש כמרים שמקדמים את תיאוריית הקונספירציה הזו והם התחילו לעשות מיסות שם במקום, אז על הדרך כבר שמו פלקט, שמו שלט “פה מתו 200 אלף פולנים בתאי גזים”. עכשיו מה שמעניין זה שבתוך ויקיפדיה, ברגע שיש לך מקורות פיזיים, זה גם מאתגר את הנרטיב. כי יד ושם וכמה עורכים יהודים אומרים שזה לא היה, אבל מצד שני הנה יש תמונה מטקס. מה, חמישים איש פולנים עובדים עליהם? לא, הנה הם מקיימים טקס לזכרם של המאתיים אלף. ועכשיו ממש בונים אנדרטה כבר, ורוצים אולי להכיר בהם. זה שאין שם של בנאדם אחד שמת שם זה לא משנה, אבל פתאום יש איזו חקיקה או איזה דיון על להכיר במתים של קיי.אל ורשה. ההיצמדות לעובדתיות והדיון על מה נחשב עובדה, הרבה פעמים בויקיפדיה כן מאפיל על שאלת האמת

זוכרים את קלי אן קונוואי, אשת היח”צ של טראמפ, שכשדנו על כמות הקהל בהשבעה שלו, היא קבעה את המושג “עובדות אלטרנטיביות”, שזה במילים אחרות, כל אחד והאמת שלו? אז זה

שקר או פייק ניוז, זה שטראמפ אומר ההשבעה שלי הייתה הכי גדולה אי פעם, למרות שזו טענה עובדתית שקל לבדוק אותה, זה מקרה מאד קל. טענה אחת מופרכת היא קלה, בזה ויקיפדיה אלופה. עם הדיסאינפורמציה מאד קשה לה. זאת אומרת, אם אתה חבורת לאומנים פולנים, שיש לכם גיבוי של שלטון, שעוזר לכם לייצר הערות שוליים, וויקיפדיה היא פשוט עוד נדבך במבצע שכתוב היסטורי הרבה יותר רחב, אז בגדול המנגנונים של ויקיפדיה פשוט מתפרקים. למה אני קיבלתי את הסיפור הזה? בשביל הקידום של עצמי אני אומר שזה תחקיר שאני עשיתי על התרמית הכי גדולה בויקיפדיה. אני אספר פה סוד, זו לא האמת. זה לא תחקיר שאני עשיתי באמת. אני קיבלתי את התחקיר עטוף בסרט מתנה מעורך ויקיפדיה, עורך בשם אייסוויז. ברגע שאני אימתתי את התחקיר שלו ופרסמתי את זה, היה לו מקור חדש, היה לו מקור מהימן בעולם שאומר: יש מבצע שכתוב בתוך ויקיפדיה. והוא היה צריך את המקור הזה, כי הוא לא יכל יותר לשכנע בתוך ויקיפדיה, הוא מיצה את כל הערכאות של ויקיפדיה והוא הפסיד בהן

אי אפשר היה להתמודד עם זה שהפולנים האלה בעצם שיקרו, אבל שיחקו לפי החוקים. ובויקיפדיה, לפחות המנגנונים הקהילתיים שלה, מעדיפים להכריע לפי התנהגות. זה מה שמדהים בסיפור הפולני, הפולנים ניצחו. הוא לקח אותם לבית המשפט העליון של ויקיפדיה, זה שעכשיו אשכרה אני יכול להגיד, חוקרים אותו כמודל אפשרי להתמודדות עם ניהול תכנים באינטרנט, רוצים ליישם אותו עכשיו בעוד אתרים ומקומות כי הוא כל כך איתן. אז המודל הזה לא הצליח לפתור, למצוא את שכתוב השואה בקנה המידה, שכשאני התקשרתי ליד ושם וסיפרתי להם על זה, הם אמרו לי, מה לקח לך כל כך הרבה זמן? אנחנו יודעים שזה קורה, אנחנו עובדים על תוכנית מחקר להתמודד עם התופעה הזו מרוב שאנחנו פוחדים על הדבר הזה. וההסבר הוא שויקיפדיה יודעים להתמודד עם בעיות חברתיות, הם יודעים לעשות רגולציה קהילתית, לא רגולציה עובדתית

כרמל: אפשר לחשוב על זה גם דרך אידאל המרחב הציבורי של יורגן האברמס. המרחב הציבורי זה מקום שאמור להיות חופשי ונגיש לכל אחד, ללא התערבות פוליטית או כלכלית מצד אף גורם, אמור להיות שוויוני, כך שלכל אדם יש קול שווה ערך בו, ואמור שיתנהל בו דיון רציונלי, שדרכו נגדיר ביחד את הכללים להתנהלות המשותפת שלנו. הבעיה עם המושג הזה, זה שהוא אידאלי. זה דבר נחמד לשאוף אליו אבל כנראה שהוא מעולם לא התקיים בשומקום, ויכול להיות שגם לא יתקיים בשומקום. הצורה המעשית יותר להסתכל על הדברים, היא אולי זו של מישל פוקו. פוקו טען שאין מקום נטול היררכיה, תמיד יש משחקי כוח, וצריך רק לעקוב אחר השיח כדי לראות מי מגדיר את הכללים, מתי, איך בדיוק וכו’. אפשר לחשוב על ויקיפדיה כדבר שהגיע הכי קרוב אי פעם לאידאל של האברמס. הרי כל אחד יכול להיכנס לערוך אותה, והדור הראשון שעשה זאת, גם יצר לעצמו בעצמו את הכללים בדיון רציונלי ושקוף. אבל מהר מאד, תוך שבועות ספורים, הפתיחות המוחלטת לא שרדה. היה יותר ונדליזם של ערכים מאשר בנייה של חדשים, והיה צורך דחוף לתת לכמה מהבונים הראשונים הרשאות לסגור ערכים לעריכה, כדי שקצב הפירוק לא יגבר על קצב היצירה של האנציקלופדיה. וככה כבר יש פה מנגנון הרשאות, שלמעשה מעניק יותר כוח למשתמשים מסוימים, והופ, אנחנו כבר בעולם של פוקו. אפשר לחשוב על מה שעומר עושה כעל פוקו מודרני, ניתוח שיח ביקורתי של ויקיפדיה כממסד. פוקו הרי עסק באיך נוצרת עובדה, וגם עומר מראה מהם הכללים שויקיפדיה חוקקה לעצמה, שמאפשרים להגדיר עובדה

עומר: עד לפני כמה חודשים, מי שפתח את הערך של הר סיני, היה כתוב “הר סיני הוא המקום שבו משה קיבל את התורה מאלוהים”. ברמה של מה שויקיפדיה תופסת כעובדות, לא היה מעמד הר סיני, אין אף מקור אקדמי שאומר שהיה, ולכן שינו את זה ואמרו – לפי המקרא

כרמל: אין שם פלקט

עומר: בדיוק, אין פלקט שאומר “כאן משה קיבל בשנה זה וזה” והנה תמונה לשימוש חופשי. יש אתר בשם המכלול, סיפור נורא יפה על איך לקחו את כל ויקיפדיה בעברית, יצרו אתר מקביל, ובעצם קבוצת חרדים (אני חושב שזה גור או בעלז) התחילו למחוק. זאת אומרת, עובדים הפוך, מוחקים החוצה את כל הנשים ואת כל האבולוציה. וזו דוגמא לסיפור שדרכו אפשר לדבר על אוטונומיות של ידע, איך כל קהילה או כל שפה יוצרת לעצמה את החוקים של עצמה, והשאלה מהי אמת או מהי עובדה, מתורגמת דרך פריזמות קהילתיות שלא בהכרח מדברות אחת עם השנייה. זאת אומרת, זה כמו שהתומך טראמפ חושב שכל מה שכתוב בברייטברט הוא אמת, אז אותו הדבר, הקורא החרדי מחפש את האנציקלופדיה שתאשרר לו את מה שהוא רוצה

בעצם ויקיפדיה היא מצד אחד המשך של הנאורות, המשך של שיח הנאורות של ידע כדבר קולקטיבי ונצבר, אבל מצד שני היא גם שלילה של הנאורות. לדוגמא, היא חותרת תחת מומחיות – כל  אחד יכול לערוך בויקיפדיה. היא חותרת תחת סוכנות אישית, שהיא הבסיס של המון מהידע האקדמי. היא האנציקלופדיה של חברה שבה יש כל  אחד והאמת שלו, ומי שלא מאמין לי תמיד אני מפנה לערך של “האמת”. מי שהולך לערך “האמת” בויקיפדיה (באנגלית) לא מגיע לערך, מגיע לדף הבהרה: איזו אמת אתה מחפש? אמת במובן המתמטי או אולי להקת הפוסט-פאנק “האמת”? ויש משהו נורא יפה במטפורה הזו, שאפילו הערך של אמת הוא לא סינגולרי יותר, הוא מכיל ריבוי הגדרות של אמת. ויקיפדיה במובן מסוים פתוחה להכיל כמה שיותר נרטיבים, גם על חשבון האמת. לדוגמא, הבדיחה שלי על “שני ערכים לשני עמים” היא  הדרך הכי פשוטה להבין את זה. מי שמקשיב, שיכנס עכשיו לערך ויקיפדיה של ירושלים בעברית, ואז בערבית, ואז באנגלית, ולהריץ גוגל טרנסלייט, ותגלו שירושלים היא הבירה הנצחית של עם ישראל, או ירושלים היא כבושה ע”י הישות הציונית והיא הבירה של פלסטין, או מה שכתוב באנגלית, שירושלים היא עיר שמעמדה שנוי במחלוקת. אני חושב שהרעיון הזה של אנציקלופדיה שמכילה סתירות, היא דבר מרתק

ויקיפדיה היא בעצם ניסוי אידאולוגי אידיאליסטי. וזה מתבטא באופן שהיא נבנתה ומתנהלת

בויקיפדיה אין שלטון מרכזי, היא פרויקט ליברטריאני. ג’יימי וולס שהקים אותה היה ליברטריאן, וויקיפדיה נפתחה בעצם כמימוש לרעיון של שוק חופשי של רעיונות. זאת אומרת, מה שאמת ושקר לא נסגר ע”י מומחים. כבר אין עולם שבו בנציון נתניהו וישעיהו לייבוביץ, שערכו את האנציקלופדיה העברית, מחליטים בשבילי ובשבילך מה אמת ומה לא, והאמת תקבע בתנאי שוק. היה מישהו בשם ג’ון סטיגנטלר, שהיה חבר מאד טוב של האחים קנדי ומישהו כתב בערך שלו שהוא היה מעורב ברצח של האחים קנדי. והוא כל כך כעס על זה, הוא היה עיתונאי בניוזוויק, שהוא כתב ממש מאמר דיעה וממש פנה לג’יימי וולס ואמר לו, תשמע, אתה חייב להתאפס על הפרויקט הזה, זה שיט שואו, סורי, אבל זה כאילו בלגן. וג’ימי וולס אמר לו את מה שהוא יגיד לכולם לימים: תכנס ותתקן בעצמך. כשחושבים על זה, באמת כל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה בויקיפדיה, במובן הזה ויקיפדיה היא בעיני כן מקום רדיקלי. זה שאת יכולה ברגע זה להיכנס לערך של עיריית ת”א-יפו ולשנות משהו, והדבר הזה יתעדכן באינטרנט בלייב, זה דבר די מטורף

אתוס של חוסר התערבות הוא נורא עמוק בויקיפדיה. לדוגמא, כשאתה עיתונאי, אז הפרקטיקה המקצועית היא לבקש תגובה. בויקיפדיה אין ממי לבקש תגובה. אני הולך להגיד שהייתה בויקיפדיה תרמית שעבדה 15 שנה, שקראו אותה 2.5 מיליון אנשים, אתה רוצה זכות תגובה. אתה פונה לקרן ויקימדיה – שיושבת בסן פרנסיסקו ומספקת בעצם זיכרון, אחסון, לויקיפדיות השונות – מה אתם חושבים? והם אומרים את אותה תגובה: קרן ויקימדיה הבינ”ל אינה מגיבה לסוגיות תוכן בתוך ויקיפדיה שמנוהלות ע”י הקהילה. זהו

כרמל: זה ממש כמו לחפש את האחראי על האינטרנט

עומר: בדיוק. אנשים שואלים אותי, אבל מי מחליט, מי בסוף מחליט? בויקיפדיה אף אחד לא מחליט, אף אחד לא אחראי. ומלפני שנתיים הדבר הזה התחיל להשתנות. יותר ויותר אנחנו רואים התערבות של העמותה. בגדול הם מגבילים את עצמם כרגע לסוגיות של ניהול קהילתי. מלפני כמה שנים, עם עליית השיח של “מרחבים בטוחים”, ויקיפדיה אוכלת המון ביקורת פנימית על זה שהיא לא מרחב בטוח

בפרק בשנה שעברה, שני סיפרה לנו על חזון 2030 של קרן ויקימדיה, ועל הערכים שהוחלט לחזק במסגרתו. דייברסיטי זה דבר נהדר, אבל האם המגוון צריך להכיל גם את המתנגדים למגוון? סביב הדילמה הזו נוצר למעשה המשבר החוקתי הראשון של ויקיפדיה

וזה בעצם הליבה של הסיפור שלימים יקראו לו פראם-גייט, המשבר החוקתי של ויקיפדיה. היה עורך שהאשימו אותו בטרנספוביה ובתוך הערכאות של ויקיפדיה זה לא הגיע לכדי פתרון. ויום אחד בהיר, העורך הזה שהי די פעיל והיו לו זכויות בויקיפדיה, הוא פשוט נחסם מהפרויקט, בגלל שאיזו ועדה סגורה של אנשי הקרן הסתכלה על הקייס נגדו ואמרה, אנחנו עכשיו עושים קו אדום ואומרים, מי שמואשם בטרנספוביה, אנחנו פוסלים אותו, חוסמים אותו לפעילות. חשוב להבין מבחינת ויקיפדיה, זה מאד נדיר שהקרן פוסלת עורך. נגיד בסיפור הקודם על פולין, הקהילה עצרה את אייסוויז. אבל שהקרן תתערב נגד בנאדם על בסיס מידע לא שקוף? אנחנו קיבלנו תלונות שאומרות שאתה טרנספובי, ולמרות שהיה הליך בתוך הקהילה ונמצאת לא אשם, עכשיו אנחנו נפסול אותך כי אנחנו החלטנו על דעת עצמנו, על בסיס מה שאנחנו תופסים כלגיטימי או לא לגיטימי מסן פרנסיסקו, שאתה טרנספובי ואתה מאיים על המרקם החברתי של ויקיפדיה

הדבר הזה התחיל תגובת שרשרת שבאמת אין דרך אחרת לתאר אותה מאשר משבר חוקתי, כי בויקיפדיה, לעורכים הבכירים בתוך הקהילה יש הרשאות, יש יכולות אדמיניסטרטיביות שלא פחותות מאלו של העמותה. אז העמותה בעצם התערבה, חסמה יוזר, ואז עורכים פתחו לו את היוזר. ואז חסמו את היוזר של העורכים האלה. ונהיה מעין רצוא ושוב של חסימות ופתיחות הדדיות, כאשר כבר נמשכו לתוך הדבר הזה אותם עורכים שדווקא הצביעו נגדו בעבר. זאת אומרת, גם עורכים שמאלנים פרוגרסיבים ליברלים אמרו שזו חריגה מסמכות של העמותה כלפי אחד משלנו. גם אם זה לא אחד משלנו במובן הפוליטי, אבל זה שפסלו אותו בלי הליך תקין ובלי שקיפות, נתפס כסתירה ושבירה כל כך גדולה של האתוס הויקיפדי, והתערבות מטעם הריבון, שזה באמת עורר תגובה שאפשר להגדיר אותה כ: אני לא מסכים עם הטרנספוביה שלך אבל אלחם על זכותך להיות טרנספובי וויקיפדי, ואשמור על הריבונות שלנו כקהילה למשטר אותך

אז מה קרה לג’ימי וולס הליברטן, שגורם לו פתאום להתערב בצורה כזו ולשבור את העקרונות שלו עצמו?י

הוא היום מן – אני אוהב לצחוק ולהגיד שהוא כאילו השמעון פרס של ויקיפדיה – שזה דרך יפה להגיד שהוא לוקח 60 אלף דולר להרצאה, ובעיקר עושה את זה. וג’יימי וולס מתפרנס מאתר נוסף שנקרא ויקייה, שזה בעצם הטכנולוגיה של ויקי אבל למטרת רווח. הוא בעצם מאפשר לכולם לפתוח ויקי, נגיד הויקיפדיה של משחקי הכס, או הויקיפדיה של כל מני פאנדומים, הכל יושב על הויקייה. ואני נורא אוהב את המטפורה הזו, את הדימוי הזה, כי זה אומר שג’יימי וולס מתפרנס מהויקיפיקציה של הידע בעולם. הוא מושקע עקרונית בזה שלכל אחד יהיו את העובדות האלטרנטיביות שלו. אבל ג’יימי וולס הוא כבר לא ילד, זה לא מה שקורה היום בעמק הסיליקון. אנחנו חיים בעולם אחר, תרבות האינטרנט השתנתה. ואני חושב שאנחנו רואים פה זליגה או חריגה של תמורות פוליטיות-חברתיות שקורות בעמק הסיליקון בלי קשר לויקיפדיה. הרבה מעולם הטק עובר היום תהליכים של עובדים שרוצים להזדהות עם צדק חברתי, ומגלים שהחברות טק שלהם לא בדיוק מיושרות עם הדבר הזה. ואני חושב שמה שקורה בויקיפדיה זה מאד דומה

אם נגיד את זה בצורה הכי וולגרית, יש אופי לבנאדם שמוכן לשבת ולכתוב ערך על טפיר מאפס. יש סוג מסוים של בנאדם שיכתוב ערך על כל נמלי התעופה באמריקה ויארגן לכל אחד 150 הערות שוליים, ויכול להיות שהאופי הזה לא תואם תרבותית, חברתית, וסוציולוגית, את האופי של מי שמתקבל להיות אחראי על דיברסיטי בקרן ויקימדיה שיושבת בסן פרנסיסקו. או אם נשים את זה אפילו ביותר וולגרי, רוב העורכים של ויקיפדיה הם גברים סטרייטים על הספקטרום או בעולמות האלה. כמובן יש גם אנשים אחרים, ויש קהילה מאד מגוונת בסך הכל, אבל הרוב הוא לא בהכרח מי שרוצים להציג לראווה, אם אתה גר בסן פרנסיסקו. אנחנו בעצם רואים ניסיון של דור צעיר עסקני, מאד בשיח של צדק חברתי, לגרום לויקיפדיה להיות יותר ייצוגית. ויקיפדיה כבר לא יכולה להרשות לעצמה להיות אתר שמשקף תרבות ניינטיז של אינטרנט, שהיא תרבות של קהילה ופתיחות במובן של גיטהאב, במובן של חופשי כחופש, לא רק שימוש חופשי. יש בדיחה פנימית בויקיפדיה שנקראת חוק האפס של ויקיפדיה (יש לויקיפדיה המון חוקים פיקטיביים) והוא הולך כך: ויקיפדיה אף פעם לא עובדת בתיאוריה אבל תמיד עובדת בפועל. אז הם רגילים שמסבירים להם שהם עומדים לעשות משהו שהוא הרסני והוא יהרוס את כל המרקם של הקהילה, אבל אני חושב שהם פועלים ממקום טוב ואומרים: תקשיבו אנחנו בשנת 2020 כבר בסטטוס אחר, אנחנו כבר לא אתר אזוטרי, המידע שלנו מזין את כל העולם, אנחנו מזינים את סירי, אנחנו מזינים את גרפי הידע האלה של גוגל, הכל נלקח מויקיפדיה. אנחנו צריכים להעלות את ההתנהלות שלנו ולהשלים עם הסטטוס החדש שלנו

אז פתאום הם מאמצים התנהגויות שהן מאד פייסבוקיות, הם רוצים לעשות קוד אתי, קוד התנהגותי מחייב לכל הויקיפדיות. רק לשם קונטקסט, אין אף דף מדיניות משותף לכל ויקיפדיה, כל קהילת שפה מחוקקת את החוקים של עצמה. ואני חושב שגם השיח הפוליטי הזה, וגם השיח העמום או הלא מוגדר הזה, מאד קשה לקהילה, כי הקהילה מאד פורמליסטית, הם רגילים להגדיר. אסור לך לעשות למישהו “אנדו” (ביטול עדכון) יותר מפעמיים ביום, זה נחשב התנהגות אגרסיבית. ופתאום להגיד “עורכים צריכים לעודד מגוון”, איך עושים את זה? לא יודע. אחת מהטענות המעניינות ששמעתי שם היא, שהסיבה שהפולנים מצליחים כל כך בויקיפדיה זה שהם לאומנים רק בדברים פולניים, בכל שאר הדברים הם נורא שמאלניים, אז יש להם מלא בני ברית בתוך ויקיפדיה בקרב השמאל, ופתאום כל השיח ה”נאור” נרתם לדבר הזה. ובכלל, השותפות הזו בין הימין הלאומי לבין שיח פרוגרסיבי הוא נורא מעניין בויקיפדיה, כי בסופו של דבר הקו של הרבה אנשים בויקיפדיה הוא: בואו נכיל את כל הגרסאות

יש כל מני צדדים לפנטזיות או התוכניות של הקרן, שלא בהכרח הולכות יד ביד עם הקהילה, ואני חושב שזה מתח נורא מעניין, כי אנחנו לא מכירים אף דוגמא אחרת באינטרנט שיש מתחים כאלה; המתח ביני לבין מארק צוקרברג לא דומה לזה. ואני חושב שהקוד האתי הזה הולך למקום שבו מי שלא יודע לדבר כמו אמריקאי עלול להיפסל. ואולי אנחנו רוצים אנשים שהם לא בהכרח הכי “נאורים” בשביל לתרום לידע, ולא צריך לפסול אותם. אם אתה קצת טרנספוב אז אולי צריך לשים אותך במקום, זה לא אומר שאתה לא יכול לכתוב ערך על ציפורים נודדות, באמת, זה לא אומר שאין ערך לידע שלך. ואני מאד חושש מ”האשמה בגלל הקרבה” הזו

בפרק בשנה שעברה שמענו גם על החזון הטכנולוגי של ויקיפדיה שקשור לויקידאטה, ויקיפדיה מופשטת, ורשת סמנטית, והבנו כמה בוטים כבר עובדים בויקיפדיה. מעבר ליעילות המדהימה של המפעל הזה, הוא גם מאפשר האחדה בין קהילות שונות, ואכיפה של ערכים על ידי עקיפה של המעורבות האנושית. כך שברור למה חלק מחברי הקהילה מתנגדים גם לחלק מהמהלכים הללו

אבסטרקט ויקיפדיה זו פנטזיה מאד ישנה, שאפילו לא נכון להגיד שהיא פנטזיה ויקיפדית, אני חושב שהיא פנטזיה שחוזרת לתחילת האנושות, הרעיון הזה שיהיה לך איזו אבן רוזטה, או ספריית כל הספריות, שיהיה משהו שמסדר בתוכו את כל הידע, כאילו באמת יש ידע אבסולוטי והוא כולו מרוכז במקום אחד. זה רעיון שבטוח הוא פנטזיה דוחפת באינטרנט לפחות ממלחמת העולם השנייה. הפרויקט הזה מסתכם בציטוט שאיזה עורך פעם אמר לי: הבעיה הכי גדולה בויקיפדיה זה שאנשים עורכים אותה ואנשים קוראים אותה. מה שהוא התכוון זה, שאם היינו יכולים לעשות אוטומטיזציה למחשבים, היה לנו הרבה יותר פשוט. יש בוטים-עורכים שיש להם הרבה יותר זכויות מלך, כעורכת. אי אפשר להתעלם מהממד האנטי הומניסטי של הדבר הזה, יש פה ממש ניסיון לבטל את הממד האנושי. ויקיפדיה בנויה על תפיסה שאומרת: אף בנאדם לא מחזיק באמת. ביחד כולנו, בשיתוף פעולה טכנולוגי, נצליח כל בני האדם לייצר את האמת ביחד. פה יש עליית מדרגה: זה לא רק שאני צריך טכנולוגיה בשביל לתווך את כולם, בעצם הטכנולוגיה צריכה להיות גם מי שמייצרת ומשמרת את הידע בכל השפות. יש בזה משהו אנטי ויקיפדי, אולי  אנחנו רוצים שערכים בעברית יהיו שונים מערכים בהונגרית ושונים מבאנגלית. למה אנחנו צריכים לכפות נרטיב אחד שהטכנולוגיה אוכפת אותו? בשביל שלגוגל יהיה יותר נוח? י

יש כנראה סיבה שזה כבר הפרק השני שאני מקדישה לויקיפדיה, כי בעיני מדובר במיזם שקם על ערכים הומניסטים אידאליסטיים, אבל נראה שהוא מצליח לא מעט דווקא בשל הפיכתו לפוסט אנושי. נראה שעומר מצר על העניין הזה, כי בעיניו ויקיפדיה עוד לא מיצתה את המהלך האנושי שלה

אני שמרן במובן מסוים, אני מאמין בנאורות ומאד מזדהה עם מה שנקרא היום נאורות חדשה. אני חושב שיש צורך להפסיק לחשוב על פוליטיקה ועל זירות פוליטיות כמשהו שצריך לחדש בהן משהו. אין זכות לדיור, אין שכר מינימום, כל הפרויקטים הקלאסיים עוד לא סיימנו איתם בכלל, לכן לא דחוף לי לעבור לפרויקטים חדשים. ואני חושב שהפרויקט הויקיפדי עוד לא השלים את זה. אנחנו צריכים לעודד אנשים להכנס ולהיות מעורבים בדבר הזה. אני לא חושב שהבעיה של ויקיפדיה היא הבעיה של אבסטרקט ויקיפדיה, ואני מאד חושש מהקווים האנטי הומניסטיים שהקרן מציגה. אני חושב שיש קשר אמיתי, פילוסופי עמוק, בין שיח פוליטיקת הזהויות לבין אנטי הומניזם. אני חושב שיש פה ניסיון אמיתי לשלול את המורכבות האנושית, לשלול את המחירים שבאים עם מורכבות אנושית. כן, הבעיה של ויקיפדיה, היא שהבנאדם שישב ויכתוב ערכים על ציפורים הוא כנראה בנאדם ש”לא משחק טוב עם ילדים אחרים”, וצריך להתמודד עם זה ברמה בינאישית, לא בעזרת חוק קשה ואוטומטי שיעיף את הבנאדם הזה

ומה שנורא מפחיד אותי באבסטרקט ויקיפדיה ובהתנהלות של הקרן, היא ההדחקה של הממד האנושי בויקיפדיה. אני רוצה שבני האדם, כל בני האדם, עדיין יוכלו לייצר ידע ביחד, כי אני מאמין בפרויקט הזה. אם הבעיה של הנאורות הייתה שנשים, ומי שלא גבר לבן סטרייט הודרו מהתהליך, אני רוצה להשלים את התהליך שבו אנחנו  מאפשרים לכולם להשתתף קודם כל. אני מבין שהקרן שם וזה מה שהיא רוצה לעשות. אני פשוט לא מתחבר לשיח הטקי של זה, אני חושב שיש פה פרויקט קלאסי ופשוט צריך להנגיש. אני אספר סיפור שנייה על עצמי ואשוויץ, על ההרצאה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי. הזמינו אותי להרצות בבית הספר כוכבי מדבר, בית ספר של ילדים בדואים. ובאתי לילדים האלה והסברתי להם על ויקיפדיה, ועשיתי איזו בדיחה שאומרת: יש חמישים ערכים על בדואים בישראל, כמה עורכים בדואים לפי דעתכם יש? ואז עשיתי אפס גדול ככה. ואז אמרתי להם את המשפט הבא: אם אפילו אחד מכם יכנס לויקיפדיה ויוסיף אפילו פסיק, זה יהיה מהפכה, כי פעם ראשונה בתולדות ויקיפדיה בעברית, בדואי יהיה פעיל בעיצוב הידע לגבי הקהילה של עצמו. וחצי שנה אחרי זה קיבלתי אימייל מהמורה שאומרת ששתי בנות בכתה הרימו את הכפפה, ועבדו עם הקרן – רק אגיד לזכותם, שהקרן עושה סיוע וכן עבדו עם הסניף המקומי של ויקימדיה – קיבלו הכשרה, וערכו שני ערכים, הערך על חיג’אב והערך על השכלה בחברה הבדואית

זה מדהים והם עשו מהפכה שאותי מרגשת עד דמעות. לא היה צריך שום קוד אתי בשביל זה, לא היה  צריך שום טכנולוגיה. היה צריך שמישהו כמוני יסכים לא לקחת המון כסף לבוא לדבר איתם, והיה צריך שהעמותה תשלח מישהו לדרום לעבוד איתן בהכשרה, והיה צריך מורות חכמות שיעבדו עם התלמידים. ואז אתה אומר וואלה, כן, חינוך ועמותות עובדות, למה אנחנו בחדשנות? מה הבעיה, אז בואו נעשה הכשרות לנערות! והם עושים את זה, פשוט זה לא עובד להם מספיק מהר כי זה קשה, אני מבין את זה, אבל אני לא מוכן לוותר על הפרויקט האנושי הקלאסי, ולכן לי לא דחוף לחשוב על איך מעצימים בוטים. אני רואה בצעד הזה כמעט את המקום הפסיכולוגי שהקרן לא רוצה להתעסק יותר עם העורכים האספרגרים הטרנספובים, זה כבר לא נוח, אז בואו נבנה ארכיטקטורה רב לשונית לויקיפדיה, שאם אתה מעדכן את מספרי הקורונה בפרסית אז זה גם יתעדכן גם באנגלית. אנחנו צריכים את הטכנולוגיה הזאת, אבל אני חושב שהנוסח הזה הוא טוב: אנחנו צריכים את הטכנולוגיה, לא הטכנולוגיה צריכה אותנו. ואני חושב שזה הולך כבר למקומות כאלה, ההיפוכים האלה הם מאד קשים, אני חושב. יותר ויותר אנחנו מבטלים את המקום של האנשים ואת האנושיות של עצמנו ותופסים אותה כנגועה

אירחנו אותך בפודקאסט שלי ושל בת הזוג שלי מיכל שנקרא “זו דעתי על כל פנים“, אז חלק מההיגיון של הפודקאסט הזה הוא לייצר תשובה שמאלנית או שמאלית לשיח, שאנחנו מזהים כשיח מאד משתיק, של פוליטיקת זהויות ופוליטיקלי קורקט, ולנסות לייצר מעין תשובה שמאלנית לגדי טאוב. אני חושב שיותר ויותר, גם בפודקאסט וגם בויקיפדיה, מתברר לי כמה סוגיות חופש ביטוי ואייג’נסי הן דחופות ברמות שאי אפשר לתאר. זאת אומרת, אם אנחנו נאפשר לאנשים, מימין וגם משמאל, לעשות מתקפות אד הומינם ולבטל כל דבר כחלק מתרבות נגועה, אנחנו באמת נאבד את היכולת שלנו לזה שתהיה לנו מציאות משותפת. צריך לחזור לעבודה על מקורות והערות שוליים, לא צריך בוטים, צריך אנשים שמנהלים דיון כבני אדם שווים סביב עובדות ברמת הקומון סנס, ולא צריך להתבייש, לא צריך ישר לקרוס למקום הפוסט מודרני

באמת ויקיפדיה היא פחות ופחות האנציקלופדיה של הידע, ויותר ויותר האנציקלופדיה של המידע. ויקיפדיה מעוניינת לייצר דאטאבייס יותר ממה שהיא רוצה לייצר אנציקלופדיה. ואנציקלופדיה זה באמת דבר מאד אנושי ומאד מסובך ו”מלכלך”, ידע זה דבר נורא פשוט. לכן אני בעצם מסיים את התזה שלי בטענה שויקיפדיה עושה פיחות, גם לידע, אבל גם לעורכי ויקיפדיה

ואכן עומר שם את הדגש גם במחקרים שלו, על הייחודיות של הויקיפדים כעובדי ידע

האנציקלופדיה הגדולה של צרפת, האנציקלופדיה של דידרו, במחקר ההיסטורי מדברים על זה שהאנציקלופדיה הזו בעצם נכתבה על ידי מעמד חדש של אינטלקטואלים, שהיה להם זהות מקצועית ביניהם, זהות פוליטית. ואני חושב שזה מעניין שבויקיפדיה אנחנו רואים דבר נורא דומה. חסר לנו שפה אבל זו שפה של זכויות עובדים, ויקיפדים הם בעצם, אני קורא להם עובדי ידע, או הם בעצם משפיעני ידע. ואם ביוטיוב כבר יודעים לתת כסף לפעילים, ואם בטיקטוק, אם את ממש משפיעה אז יש לך איזשהו טאלנט, בויקיפדיה אתה לא מקבל כלום. ויקיפדיה עכשיו רוצה להתחיל לנסות לקחת כסף מתאגידים ששואבים את המידע שלה ואני חושב שיש קייס די חזק לזה שצריך לאפשר לעורכים המאד כבדים לקבל חלק מהכסף הזה. צריך לתמרץ את עובדי הידע שלנו, הם אנשים שנמצאים בחוד החנית של המלחמה בדיסאינפורמציה, בעידן שבו לדיסאינפורמציה יש מחירים של בריאות ציבור, מידע הוא דבר הרה גורל היום. אני רץ כבר כמה חודשים עם טענה שאומרת שויקיפדים צריכים איגוד, כי הקרן בעצם לוקחת את העבודה שלהם ועושה איתה דברים שהם אולי לא מסכימים איתם, והיא גם מכתיבה להם תנאים חדשים לעבודה שלהם. פתאום אומרים: לא, אתה לא יכול לערוך באופן הזה יותר, אתה צריך גם להיות נחמד נגיד, סתם אני אומר

יש בויקיפדיה מחלוקת ענקית על האם מותר עורכים בתשלום. זו שאלה, כי אם אתה עורך המון שנים, יש לך בעצם סקיל, רכשת מקצוע, אתה ויקיפד. ויש טענה שאומרת שבגלל שויקיפדיה בנויה על מתנדבים, יש הטיה כנגד תאגידים. את יכולה לדמיין אדם שמתעניין בצבי ים ויכתוב ערכים לצבי ים, אבל את לא יכולה לדמיין בנאדם שמתעניין בתאגידים ויכתוב על זה, נכון? ולכן יש באמת בעיה בויקיפדיה, רוב הערכים התאגידיים בעיקר מתמקדים בדברים הרעים, ונוצרה תעשייה של עריכת ויקיפדיה למטרת רווח. והדבר המדהים הוא שבגדול באנגלית נלחמים בהם. בגלל (זו הטענה שלי) שהם מתייחסים לויקיפדיה ולידע שם, כמשהו שיש לו ערך כלכלי. מצד שני, אנחנו רואים קבוצה אחרת יוצאת מויקיפדיה, שמצליחה להתפרנס מאד בכבוד מויקיפדיה, מה שאני קורא לו מדעני ויקיפדיה מקצועיים. יש קבוצה מאד גדולה של עורכי ויקיפדיה שמתפרנסים חבל על הזמן, לדוגמא ההוא שהמציא את האבסטרקט ויקיפדיה, הוא חוקר בגוגל ועובד, וממש משתמש בכישורים שרכש בויקיפדיה כמתנדב. עכשיו, אין לי ביקורת כלפי האנשים האלה, אני חושב שזה מסמל משהו מאד יפה לגבי ויקיפדיה

כרמל: רגע אבל הסקיל שלו הוא לא רק עריכה, זה סקיל טכנולוגי

עומר: בדיוק, כן, יש להם סקיל טכנולוגי אבל הסקיל הטכנולוגי שלו התפתח בתוך ויקיפדיה. לדוגמא, אני לא רוצה להגיד שמות, אבל יש אחד שמאד קשור לבוטים והוא היום ראש המחקר היישומי במיקרוסופט. עכשיו, הוא הגיע לזה אחרי שמגיל 13 הוא משחק עם תוכנת המדיה ויקי, אז הוא השתפשף על ויקיפדיה. התרומה שלו למפעל הויקי היא ענקית. הוא מצליח לעשות קריירה מויקיפדיה ומהעבודה שלו ומתפרנס מזה. ואני טוען שההסבר לזה הוא, בגלל שהוא מייצר ידע אקדמי, לא ידע שיש לו ערך עסקי. אני בעצם הצלחתי לשכנע איזה מכון מחקר שיש ערך בלקרוא את כל הגרסאות של הערכים שקשורים בתחום מדעי מסוים. והטענה שלי היא שאם נקרא את כל הערכים של תחום מדעי מסוים ואת כל הגרסאות שאי פעם היו, נקבל היסטוריה של תחום מדעי. עכשיו, אני בעצם הולך לעשות עבודה שיושבת על עבודה של אנשים אמיתיים. מישהו שמבין בתחום מדעי שחקרתי, ישב ועדכן כל יום את הערכים האלה או פתח ערכים חדשים. הדבר הזה יש לו ערך, נכון? עובדה שקיבלתי משכורת לחקור את זה

פרסמתי מחקר על שעונים ביולוגיים עם רונה אבירם, דוקטורית במכון וייצמן, וגילינו שם שהסיבה שהערך הזה היה מעודכן זה כי הייתה אישה אחת בנורבגיה שסבלה מבעיות שינה, ובאמת עבדה סביב השעון לעדכן את כל התחום המחקרי בתוך ויקיפדיה. היא עשתה את זה בגלל שהיא הייתה חולה בהפרעת שינה והיא רצתה להנגיש את התחום לציבור. אז במובן מסוים, האישה הזו עזרה לעשות השכלה ציבורית, לפשוט עשרות אלפי אנשים. אמיתי, קראו את הערך הזה עשרות אלפי אנשים. אני עשיתי על זה מחקר, מחקר שקראו אותו גם, הוא עשה יחסית הרבה רעש, זאת אומרת, קראו אותו. ועל בסיס העבודה של אישה אחת שלא למדה יום בחיים שלה מדע. מאד חשוב שפעם ראשונה נתנו לאשה חולה, לאדם שהוא פציינט וגם אישה, להשתתף בתהליך יצירת ידע. אנחנו יודעים שהרפואה ממוגדרת וכו’, אז יש פה גם אישה וגם פציינט שמעורבים ביצירת הידע לגבי עצמם, זה מהפכה ענקית! אז לא צריך לתגמל אותה? אז נגיד זה שכתבנו עליה – היא נפטרה, אבל המשפחה שלה נורא התרגשה – יאללה, אחלה, בואו ניתן קרדיט. בויקיפדיה אתה לא יודע מי כתב את הערך, אולי צריך לתגמל אנשים. היה רעיון אפילו לעשות ויקיפדיה על הבלוקצ’יין, תקבל נקודות, מטבעות, בהתאם לכמה אנשים צפו בערך שלך. אבל אני חושב שזה הכל מתחבר לשאלה של מה המעמד, מה הערך, ומה אנחנו תופסים כידע בעידן הדיגיטלי

---

?אז מה למדנו ממקרה הבוחן הזה על פוסט אמת

בפרק בשנה שעברה, שני הציגה בפנינו שיח אידאליסטי, שואף לאוטופי, כשגם הדיברסיטי וגם הבוטים הוצגו כמטייבים את ויקיפדיה. עומר הציע שאולי הטכנולוגיה ופוליטיקת הזהויות קשורות באופן עמוק למהלך פוסט אנושי, שבעיניו הוא דיסטופי ואולי אפילו יש לו מטרות סותרות, כי כשבוטים יוצרים נרטיב-על אחיד, המגוון האנושי מתייתר במובנים מסוימים. בגלל שהמרחב הציבורי של האברמס לא באמת ישים, ובפועל נוצרת פוליטיקה של ידע ומשחקי כוח, אני רואה את המהלך הטכנולוגי כניסיון נוסף של אידאליזם. מה שלא פתרו האנשים, תצליח הטכנולוגיה. משחקי הכוח האנושיים אולי מתישים אבל גם הכרחיים בינתיים. כי לבוט יש אמת אחת, והיא אידאולוגית, גם אם היא מגיעה במסווה טכני בלבד, של קלות, מהירות, ויעילות. הרי גם אי התערבות, או חופש מוחלט, או אפילו רעיון המרחב הציבורי, מכילים אידאולוגיה, יש בהם הנחות ותפיסות עולם סמויות. למשל, יש איזו הנחה, כנראה, שאם כל אחד יהיה שווה, ויתקיים דיון רציונלי, ייצא מזה משהו מאד שוויוני ופלורליסטי, וכולנו נגיע לקונצנזוס. ואולי קונצנזוס על אמת אחת זה בכלל לא העניין. כלומר, יש פה ערכים בתוך הדבר הזה, ואולי סוד ההצלחה של ויקיפדיה כמרחב ציבורי, זה בדיוק הכישלון שלה להיות מקום מכיל וליברלי יותר. אולי שתי אוטופיות לא יכולות להתקיים בו זמנית

עומר: צריך לצאת מהמקום הבינארי, ויקיפדיה היא לא טובה או רעה, היא סמל. היא מטפורה לאיפה אנחנו נמצאים מבחינה אינטלקטואלית, איך אנחנו חושבים על עובדות, איך אנחנו מתנהלים. אפשר לעזוב את פייסבוק היום אבל אי אפשר לעזוב את ויקיפדיה, כל הידע הציבורי בנוי על זה. ולכן אנחנו כציבור צריכים להתחיל להתייחס לזה כמו שאנחנו מתייחסים לנושאים פוליטיים. לדוגמא, לעודד אזרחות פעילה, זה הדבר שאני הכי מעודד. תתערבו בויקיפדיה, תתחילו להיות פעילים, גם שעה שעתיים ביום, בחודש, זה המון. ואני חושב שבמובן הזה זה באמת מזכיר אזרחות פעילה, תרדו להפגין… זה דיונים פוליטיים הרי גורל, והדרך היחידה להכריע בהם זה שאנחנו נהיה שם, כל אחד כפי שהוא תופס את האנחנו הזה

כרמל: אז גם פרויקט הנאורות המתמשך של עומר הוא אידאליסטי והוא לא נטו אנושי, גם בנאורות נשענו על הרבה טכנולוגיות, מהם ירשנו את זה, ויש לנאורות את הבעיות שלה, לא סתם יש פוסט-נאורות. עומר רוצה עוד זמן לסיים את פרויקט הנאורות, אבל חלק מהסיבה שהעידן הפוסט אנושי כבר כאן, היא שאולי אין לנו את הזמן הזה, כי סוכנים ביולוגיים וטכנולוגיים מהירים מאתנו, מייצרים מצבי חירום שמחייבים בינה מלאכותית ומעקף של התהליכים האנושיים. דבר נוסף שאנחנו לומדים מהמקרה הזה, הוא שפוסט אמת אינה מאפיין פוסט מודרניסטי רגיל, אלא שלב חדש של זה. אצל פוקו אמת מוגדרת כדבר שמופק ונתמך ע”י עובדות, לא אמור להיות פער בין אמת לעובדה, כמו שאנחנו רואים בויקיפדיה, וגם במקומות אחרים בעולם כיום. אנחנו רואים שגם שקר מייצר עובדות, ושפרשנות אלטרנטיבית של עובדה יכולה להיות אמת. ובעולם כזה, אנחנו לא יכולים להמשיך להעמיד פנים שדמוקרטיית קונסצנזוס עובדת. אנחנו צריכים להקשיב לשנטל מופה שדיברנו עליה בפרק 4, ולמודל הדמוקרטיה הפולמוסית שלה, אולי

לבסוף, רבים האשימו את הפוסט מודרניסטיים שהם הביאו אותנו לזה, כי הם טענו שאין באמת אובייקטיביות, שעובדות הן דבר מופק ומובנה בהקשר מסוים וכל זה. עכשיו יש מי שמנצלים את התובנות האלה כדי להפיק עובדות אלטרנטיביות. אז לפני כמה שנים, ברונו לאטור נדהם, שהטיעונים שלו על תהליכי הפקת עובדה מדעית, שימשו את מכחישי האקלים להכחיש את העובדות. הוא מיהר לכתוב ספר על זה, שהוא אף פעם לא התכוון להטיל ספק בממסד המדעי כולו, הוא רק רצה להראות את תהליך היווצרותה של עובדה מדעית, שזה דבר שנוצר. אבל בדבר אחד צודקים אנשי העובדות האלטרנטיביות. הם מצביעים על זה שאין דבר כזה עמדה ניטרלית. מי שתופס את עצמו כניטרלי לא מודע לזה שגם ניטרליות היא עמדה אידאולוגית, בדיוק כמו שהצבע הלבן הוא לא ניטרלי. אז להיות ניטרלי ולא מתערב לאף צד זה בעצם להיות ליברטן, או ליברלי, יש שם איזושהי הנחת יסוד על העולם. ולכן כשהרפובליקנים לא מאמינים לסיאןאן, למשל, זה כי הם יודעים שהכיסוי ההוגן שלהם הוא למעשה כיסוי ליברלי. והם צודקים. הם מכסים את שני הצדדים בהוגנות, אבל ברור להם שצד אחד צודק יותר, אז למה להסתכל על העולם דרך המשקפיים שלהם בעצם? אתם מבינים, זה באמת מלכוד 22

אז אני מקווה שלא חפרנו יותר מדי, זה באמת היה פרק ברמת תואר שני, אבל, כאמור, הדברים הללו קריטיים בימינו, ואם לא תשקיעו את הזמן והמשאבים להפוך לחלק מזירה כמו ויקיפדיה, לפחות כדאי שתהיו מודעים לפוליטיקות של ידע. עד כאן להפעם, נשתמע בעוד שבועיים עם פרק בנושא אחר לגמרי, על גישה שאמאנית לטכנולוגיה

• Facebook
• Instagram
• TikTok

?רוצה לקבל מייל כשהפרק הבא מתפרסם

:מקורות וקריאה להרחבה

Benjakob Omer, Aviram Rona. 2018. A Clockwork Wikipedia: From a Broad Perspective to a Case Study. Journal of Biological Rhythms 33(3):233-244.

Benjakob Omer, Aviram Rona & Sobel, Johnathan. March 2021. Meta-Research: Citation needed? Wikipedia and the COVID-19 pandemic. BioRxiv 1-22.

Benjakob Omer. 2021. Debugging the Enlightenment: A history of Wikipedia and digital encyclopedism. Unpublished MA Thesis, The Cohn institute for the history and philosophy of science, Tel Aviv University.

Heaberlin, Bradi, and Simon DeDeo. 2016. “The Evolution of Wikipedia’s Norm Network” Future Internet 8, no. 2: 14.

Lovink, Geert and Nathaniel Tkacz. (eds.) 2011. Critical Point of View: A Wikipedia Reader. Institute of Network Cultures, Amsterdam.

Pentzold, Christian., & Seidenglanz, S. 2006. Foucault@Wiki: First steps towards a conceptual framework for the analysis of wiki discourses. Proceedings of WikiSym‘06—2006 International Symposium on Wikis, pp. 59–68.

Reagle, Joseph. 2010. Good Faith Collaboration: The Culture of Wikipedia. MIT Press.

Reagle, Joseph and Jackie Koerner. (Eds.). 2020. Wikipedia @ 20: Stories of an Incomplete Revolution. The MIT Press.

Fichman Pnina., Hara Noriko., (Eds.), 2014. Global Wikipedia: International and cross-cultural issues in online collaboration. Scarecrow Press.