פרק 44. מתנחלים בצלחות: טבעונות, דת, ופוליטיקה. אורחת: לימור חן

מה באמת רדיקלי בטבעונות, והאם טבעונות היא אכן פיצ’ר של עולם פוסט אנושי? הפרק עוסק בטבעונות בכלל ובמקרה הבוחן המצליח של הטבעונות בישראל בפרט. האם טבעונות היא בחירה מוסרית ופוליטית פוסטהומניסטית רדיקלית, כחלק מזהות אידאולוגית גלובלית ומודעות אקולוגית, או דווקא זהות מקומית שמנהלת מו”מ עם עמדות שמרניות יותר כמו דת ופוליטיקה? בפרק מתארחת לימור חן, דוקטורנטית מאונ’ בן גוריון שכתבה תזה על טבעונים דתיים וכעת כותבת דוקטורט על אקטיביזם טבעוני בישראל

פרק 18. התנ”ך, כפי שסיפר לי הנחש. עם אביגיל בר-לב

בשורת המונותאיזם החדשנית שהביא עמו התנ”ך הוא גם הרגע שבו האדם, שנברא בצלם האל, מועמד במרכז העולם. בפרק זה אנחנו צוללים לשורשים הפרהיסטוריים והמיתיים של כינון האנושי כקטגוריה שהיא נזר הבריאה והפירוד בין האדם לבין שאר החיות והטבע. באותו תנ”ך בדיוק נמצא נרטיבים סותרים שבהם האדם חסר חשיבות והחיות מדברות, וכל העת ישנה ערגה לחזרה לגן העדן, לפני הפרידה הזו. נשרטט את המסע המשותף של האדם ובעלי החיים מעץ הדעת לעץ החיים, ונשאל האם עליית הפוסט מודרניזם, הפוסט-אנושיות והטבעונות מקרבים אותנו לחזון הצמחונות והשלום של הרב קוק ול”קץ הפלאות” של הנביא דניאל?