פרק 36. כשבינה מלאכותית מתחרזת עם ברירה טבעית. אורח: ערן הדס 

ערן הדס הגדיר מחדש מהי שירה בעידן הדיגיטלי. החל בדמות הבדויה צאלה כץ שדרכה כתב שירה שיתופית בוויקי, דרך שירה חישובית ויצירת בינה מלאכותית שחוללה שירים בסגנונות של משוררים שונים, מצאה שירי הייקו בתנ”ך, או כתבה להיט לאירוויזיון, וכלה באלגוריתמים אבולוציוניים שמגלים דפוסים מבניים נסתרים בשפה וחושפים את הפואטיקה שבגנטיקה. השילוב של תואר שני במדעי המחשב וראיית עולם של אמן ומשורר, מאפשרים לערן לקחת אותנו למסע שחורז מתמטיקה, ביולוגיה, ושפה, למקום שבו גם החי וגם הדומם מתנהגים כמו טקסט, ומתוך הטקסט מתגלה הרוח הכמו-חיה שבמכונה. העידן הפוסט אנושי הוא גם עידן פוסט-מחשבי, וערן כבר מתכונן לעידן ה#מיטו של המחשבים

פרק 28. על עכברים, אנשים וחייזרים: המתרגם האוניברסלי של ד”ר אורן פורקוש

ד”ר אורן פורקוש מנסה להגשים חלום ילדות ולהמציא את הבבלפיש של דגלאס אדאמס, המתרגם האוניברסלי. אבל אוניברסלי באמת, זה לא רק שפות אנושיות, אלא גם שפות בעלי חיים וחייזרים. ולשם כך צריך ללכת לבסיס האבולוציוני המשותף לכל דבר חי ולרבדי התקשורת שבבסיסן של שפות. בנוסף, כדי לא להתפתות להלביש על זה את הפרשנות האנושית המוגבלת שלנו, הוא נותן לבינה מלאכותית לטפל בתרגום. לשם כך פורקוש חקר חרדה ואושר בעכברים ואנשים, וגילה ארכיטיפים עמוקים של “אישיות” שהסתברו כחוליה החסרה שבין גנטיקה להתנהגות, ומהווים בסיס למיפוי השפות ע”י המחשב. בדרך, פורקוש מגיע למסקנה שלמרות שהאדם מסוגל להתעלות על הביולוגיה שלו, זה לא כדאי, כי זה חותר תחת האפשרות שלנו להיות מאושרים