אני בתקופת מעבר והשתנות עצומה. נכון שאני תמיד בהשתנות, אבל הפעם הגעתי לצומת רחבה ומרגשת; אני נפרדת לחלוטין מאורח חיים ומסגנונות והרגלים שליוו אותי זמן רב ויוצאת לדרך חדשה במובנים רבים. בלילה חלמתי שהנשמה שלי מבקשת ממני להפסיק לכתוב בבלוג באופן שבו הוא כתוב כרגע. קיבלתי מעצמי המון מידע שקשה להעביר למילים ובעיקר למדתי שאני משתמשת בכתיבה בצורה שלא מתאימה לי ואפילו מזיקה למטרות שלי ומסיטה אותי מהדרך שלי בחיים.
ראיתי שזה קשור גם לעבודה שלי מול תגובות ושהפוסטים שלי הם מאד בתגובתיות, שבבי מחשבה בלתי מעובדים שנפלטים בתגובה להתרחשויות ולא באים ממקום פנימי מודע. חשבתי להשתמש בבלוג ללמידה עצמית ורפלקציה אבל קיומו של קהל מבלבל וזר מאד לחוויה הזו, כי הוא קורא את הטקסטים מתוך התפיסות שלו ובמקום שתיווצר תקשורת נוצרים קצרים ועיוותים שמסיטים אותי ממטרת הבלוג ויוצרים מאבק במקום בהירות וצמיחה. למעשה, הבנתי שאני לא מעוניינת להבהיר את תפיסות העולם שלי לאף אחד ובטח שלא להתווכח עליהן, אלא לאפשר לעצמי את החופש האמיתי לחיות על פיהן מבלי לדווח לאף אחד.
האינטרנט הוא אחת הטכנולוגיות היעילות ביותר לפיזור אנרגטי והיקלעות למאבקים ולמערבולות שגורמים לי לשכוח מה באתי להגשים בעולם. ההתנתקות מרשתות חברתיות יצרה ניקיון ומיקוד מדהימים בחיי ואני רוצה להמשיך בכיוון הזה. אני כותבת את הבלוג הזה כמעט חמש שנים, הפסקתי וחזרתי פעמיים במתכונת שונה. הפעם לא אחזור בעוד מספר חודשים עם פורמט אחר, שכן השתחררתי מהצורך לתקשר מהמקום הזה. אני לא מתחברת עוד לזהות של "להיות בלוגרית" ואני חושבת שמיציתי את החקירה האישית שלי בנושא. עכשיו אני עובדת אחרת עם כתיבה, תקשורת ועם האנרגיה של האינטרנט.
אם אתם מתעניינים בתיאוריה האינטגרלית או בעבודה אנרגטית ורוצים להיות איתי בקשר בנושא, כתבו לי מייל, כפתור ה"כתבו אלי" עדיין עובד.
תודה ודרך צלחה לכל גלגולי הקוראים בבלוג הזה. התגובות לפוסט סגורות וזה רמז ובקשה לא לתקשר איתי בנושא הזה, לטוב או לרע. תודה.


