כבר מזמן אני רוצה לכתוב את אגדות ההיסטוריה הפרטית שלי עם הרשת. עברו רק 13 שנה וזה כבר מרגיש כמו בגלגול הקודם. אצלי זה עומד להיות סדרת פוסטים אבל חשבתי שהפוסט הראשון לפחות יכול להפוך למשחק/פרויקט בבלוגוספירה על הפעם הראשונה שגיליתם את הרשת. אז עוד לפני שאני מתחילה, אני מעבירה את השרביט לדודה מלכה, ולווט, מרגי, אנשי הגלוב, עמי בן בסט, שרון ו-הזוייה, שאני סקרנית לשמוע איך החלו לגלוש ואני בטוחה שהם יידעו לשרשר את הפרויקט היטב.
השנה הייתה 1994 כמדומני. ערכתי בפועל את עיתון הסטודנטים של האונ’ העברית "פי האתון" ולא כל כך חיבבתי את יוסי, סטודנט לכלכלה שכתב טור כלכלי בעיתון. יוסי דווקא ניסה להתחנף אלי והשתדל להציע לי נושאים מעניינים לכתיבה. אחד הרעיונות שלו נגע למעבדות המחשבים במרתפי האוניברסיטה. הוא טען שיש איזו רשת מידע עולמית חדשה שמחברת בין אוניברסיטאות ויש כבר כל מני חנונים שמכורים לזה ומתכתבים בזמן אמת עם אנשים בכל העולם. "רק תגידי מתי, אני אקח אותך למעבדה שתראי בעצמך, זה מחזה מדהים, חבורת אנשים דבוקים למסכים ומדי פעם פורצים בצחוק לעצמם, פשוט תופעה, את צריכה לכתוב על זה משהו". המחשבה לרדת בעקבות יוסי למרתף לא ממש דרבנה אותי, כך שהוא נאלץ לנג’ס בעניין מספר פעמים, עד שהבנתי שלא אפטר ממנו אם לא אבוא לראות. לבסוף ביקשתי ממנו את הקואורדינטות של מרתף המחשבים והלכתי בגפי.
עד לאותו יום, מחשב היה בשבילי מעבד תמלילים למטלות סטודנטיאליות שמדי פעם אפשר לשחק עליו כל מני קווסטים נחמדים סטייל אינדיאנה ג’ונס. אני זוכרת שכתבתי עבודות שלמות על נייר, עם טיוטות וקשקושים ורק לפני ההגשה הדפסתי אותן. ממש תקופת האבן. אני זוכרת במעורפל את הביקור הראשון במעבדה: המסכים היו בשחור לבן וממש לא הבנתי מה גורם לאנשים להיתקע שם שעות. ביקשתי עזרה מהמתרגל התורן והוא חיבר אותי למערכת ה-gopher של "סנונית" שיצר דודו רשתי עבור האוניברסיטה. בלי רקע בפקודות יוניקס אי אפשר היה לזוז לבד ובינינו זה היה מאגר מידע די משעמם, עד שנפלתי על לוח מודעות בפורמט פרימיטיבי שבו סטודנטים כתבו בעילום שם והתפתחו שם שיחות משעשעות בכינויים בדויים. פה כבר התעוררתי. הצטרפתי לדיון תחת הכינוי "סתיו אלימלך" (למי שלא יודע מדובר בשחקן כדורגל, לדעתי הוא היה השוער של הפועל באר שבע באותו הזמן. באותם ימים אהבתי כדורגל מאד, הייתי מסתובבת במגרשים פיזית והתעקשתי על מדור ספורט ב"פי האתון" שהמצאתי לו את השם המתוחכם "אין B.A" אבל זה סיפור הזוי נפרד).
למשך זמן מה זה היה עבורי "האינטרנט". התחברתי עם דמות שפעלה תחת הכינוי "maverick" ושכנעתי אותו לעשות לעצמו אאוטינג עוד לפני שהיה מושג כזה ולבוא לבקר אותי במעונות. עד אותו היום היו לי חברים קוליים וזה היה המפגש הראשון שלי עם גיק. החברות שלי במעונות לא התאוששו מזה ולא הצליחו להבין איך הקרצתי בחור מתוך המחשב ועוד כזה בחור מוזר. התחלתי לחשוב איך עושים כתבה ל"פי האתון" על התופעה. יוסי, הכתב הכלכלי, אמר לי שיש עוד המון לאינטרנט הזה חוץ מלוח המודעות המצחיק שנתקעתי עליו. הוא שלח אותי למעבדת המחשבים של החוג למנהל עסקים, היחידים שהיה להם גם מוזאיק וגישה ל- www שזו הייתה מערכת נפרדת (בזכות פרופ’ שיזף רפאלי שהתחיל ללמד על הרשת כבר אז). אני זוכרת את הפעם הראשונה שפתחתי בראוזר ובהיתי בו מבלי לדעת מה לעשות. הבנתי שצריך להקליד כתובת, לא הייתה לי כתובת מיוחדת להקליד וויתרתי על זה מחוסר עניין לציבור. אמנם זה היה צבעוני אבל זה היה כל כך סטטי לעומת האווירה האנושית התוססת של היוניקס בשחור לבן. אז לקחתי קורס הדרכה יומי בכיתת המחשבים כדי ללמוד פקודות יוניקס בסיסיות, פתחתי תיבת מייל (יוזר מיתולוגי, מהראשונים שנפתחו באוניברסיטה העברית על שרת פלוטו ופעיל עד היום) ותהיתי עם מי לעזאזל אתכתב.
בינתיים נרקמה לה כתבת השער של "פי האתון" אשר עסקה ברשת העולמית החדשה שמשנה ללא הכר את חייהם של הסטודנטים הערים אליה. עמיר בן דוד, הסגן ושלי וצלם המערכת, לימים כתב בכיר בידיעות אחרונות, צילם מקלדת עם גלובוס בשביל השער, ואני עשיתי מאמץ כביר להבהיר את הייחוד של הדבר הזה ולהסביר איך מתחברים. לפני שנתיים, אחד הסטודנטים שלי שעבד ב"פי האתון", הצליח לשלוף לי מהארכיון את העותק היחיד של הגיליון המצהיב הזה (אתם לא מתארים לעצמכם איזו זקנה הרגשתי ברגע שאחזתי בגיליון הזה) וביקש שאחזיר לו אותו תוך שבוע, כדי שלא יהרגו אותו באגודה. הכתבה הייתה כל כך בוסרית ונלהבת, כל כך טכנית, אפשר היה להבין ממנה בעיקר כמה מסובך זה היה להתחבר לרשת בעידן היוניקס. מן הסתם, זו הייתה אחת הכתבות הראשונות על הרשת בארץ כי עוד לא היה אינטרנט מסחרי. היה לי מוזר לקרוא אותה אבל לא טרחתי לצלם אותה או משהו. פיסת היסטוריה.
לפרק ב’: אהבה סינכרונית בשחור-לבן, על הרומן הווירטואלי הראשון בקרב חלוצי הרשת הישראלית ועל השני, שלי.



תגובות
http://ira.abramov.org/blog/2007/06/02/internet-nostalgia/
למרות האיחור, הנה התוספת שלי לשרשור…
היה מעניין להעלות מנדבכי ההיסטוריה את רגעי ההיכרות עם עום הוירטואליה, שהיום הפך לכלי מרכזי בחיים.
תודה לך: )
המשימה בוצעה: http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=999362
לפחות אתה לא גר יותר בפתח תקווה, בשם אלוהים. גם אני לא.
והמבין יבין
אבל כנראה שהוא לא משאיר הודעות…
במקביל התחלתי לכתוב פוסט בנושא בעצמי, והוא מתארך ולא נגמר
אני מניח שכמו הרבה אנשים, גם אצלי נמרח חיוך נוסטלגי והרגשת זקנה התפשטה לאיטה. אמנם אני כנראה צעיר מחלק מהמטקבקים, אבל דווקא מאצע שנות העשרים הרגשת זקנה זה מטריד אפילו יותר.
הוזמנתי להשתתף ואקשר בקרוב, אם כי אצלי זה ללא ספק פחות מעניין מאשר אצלך…
ליאור.
מישל (blackcat) עדיין חבר טוב, התחתן לפני שנה עם אישה מופלאה, עובד באמדוקס, מגיב אצלי מדי פעם בבלוג. דורון וזוגתו מירב חיים בניו יורק, הוא קופץ לבקר פעם ב5-6 שנים לארץ בקושי, ובדיוק נפגשתי איתו לפני כשלושה חודשים, מדהים איך עברו 10 שנים והוא כאילו לא התבגר ביום (לא במראה ולא בהתנהגות
.
jane1 התחתנה עם ymad, מגדלת עדר דוסים צעיר למצוות ומעשים טובים אבל מאז שאוריה נולדה אני חושב שלא התראינו (קטע של אנשים עם ילדים, אני משתדל לא לקחת אישית). חנן נכון לסוף 2000 היה נשוי עם ילד בפנסילבניה או ווירג’יניה, נעלם לי איתו הקשר לגמרי. לא יודע מי עוד אנחנו מכירים בשותף
כמעט מוכן, יהיה אפשר לשלב
אוי דורון, כמה שנים לא ראיתי את דורון!!!! השמות האלה עושים לי היפנוט נסוג ממש. פתאום קפץ לי הניק של פורד, זוכרת את הילדון הזה? אני בטוחה שוכלם איפה שהוא בבלוגים היום, טכנולוגיסטים אל משנים את עורם. אני קוראת לכולם לצאת מיד מהארונות ולהופיע. רוני, בואי נארגן מפגש. אם ערוץ סקס עיברי ארגן מפגש נוסטלגי והרגיש כמו חטיאר, מה יגיד ערוץ ישראל הסבא?
והיה כיף להיות הבחורה היחידה כמעט. בישראל היינו שלוש או ארבע, והיו לי מחזרים כחול אשר על שפת הים (מה גם שטכנולוגית הייתי יותר מתקדמת מרובם בשלב ההוא, ועל הקהל המסוים ההוא הילכתי קסם בשל כך. אח, אח, הימים הטובים)
רוצה תמונות מהמפגש הראשון? עם שחר המאממ(ת) ודורון היפה וניר ואסף ואלאן ופרו וכל הג’מעה?
(מתרגשת, מוציאה ממחטה ופתק מקומט עם נאום שהכינותי מראש)
איזה כבוד למגזר להיות פה אצלך ברשומה.
כהורסת מטלות של הנפת שרביטים, חלוקת מדליות, והעברת מקלות וירטואליות אני מבטיחה לעמוד במשימה בעוז בהקדם. יהיה מעניין זה בטוח.
תודה: )
היום במפגש בלוגרים. ועכשיו נזכרתי בניק שלך וגם במישל, זה פשוט לוקח הרבה זמן לשלוף את זה מגלגלי הזכרון של הגלגול הקודם הזה. אבל דווקא את ה-jane1 אני לא מאמינה ששכחת את הניק שלך רוני!!! רוני את הבחורה הראשונה שהכרתי ברשת אני בכלל לא זוכרת שהיו בחורות אחרות מלבדך בערוץ כשאני הגעתי.
(זאת הכותרת של ההודעה מעל, מצטער אני חדש ברשת)
http://web.archive.org/web/20011104182305/www.ynet.co.il/home/0,7340,L-8,FF.html
אני לא זכרתי שהייתי jane1!!!
אויש הפדיחות.
הי עירא. אולי שאר החבר’ה גם יגיחו? איפה חנן והת’ר ומישל וכל הצוציקים מבונבון?
יכול להיות משעשע.
זה קצת מוזר כי באמת בהתחלה זה לא היה שימושי כל כך, ועדיין גרר איזו התלהבות בסיסית. הרעיון שכל העולם מחובר ברשת אחת.
הצפת אותי בזכרונות עבר… עם חנן לא ברברתי שנים לצערי, אבל אילו ימים פסיכיים אלו היו
אני מנסה לחשוב באיזה ניק הכרת אותי אז, כרמל. אולי בתור seefood? אולי רוני… סליחה, jane1 תזכור?
אה-הא! כתבתי על כך כבר כמעט לפני שנה. אני כה מקדימה את זמני!
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=5821&blogcode=4304330
קודם אני פשוט לא ידעתי מזה וזה לא היה בצורה של סנונית. אילו קבצים הורדת? בטלנט אתה מתכוון?
אני זוכר את עצמי מתחבר מהמעבדה שם ומוריד קבצים במהירות כבר בשנת 92.
לא קורא פה. מה אתה עושה פה בכלל?
אז למה הציניות?
כזאת אגוצנטרית כבר מ-ז-מ-ן לא פגשתי…
נורא חמוד בעיניי איך שבמידה רבה, הסיפור שלי קצת דומה לזה שלך (גם אם שנתיים אחרייך), ועם זאת, שונה להפליא…
(וגם – גרררר! ניסיתי לטרקבק אבל לא עבד)
http://www.notes.co.il/dvorit/32345.asp
.
קראתי בחיוך
די מרגש לאחד שנולד עם המקלדת ביד וכשאינטרנט הפך לנחלת הכלל (כי ילד בן 10 לא הולך לאוניברסיטה) הוא כמובן אומץ בברכה.
פעם כתבתי משהו קטן. זו לא ממש הפעם הראשונה שלי אבל זו הפעם המשמעותית הראשונה.
לאן עפות הגחליליות כשהאגם קופא:
http://www.notes.co.il/oren/9865.asp
כיף להיזכר וגם לקרוא אותך
לא שוער
ויש לי את הנייד שלו
אני לא זוכרת את הפעם הראשונה שהתחברתי לאינטרנט, אבל אני זוכרת את הפעם הראשונה שפגשתי את גוגל. ישבתי עם חברה ואמרה לה "וואוו! לא צריך להיכנס לתוך האתר כדי לראות מה כתוב בו!!". הייתי נפעמת לגמרי.
יחסית להתחלה שלי, זה ממש מעניין.
הפעם הראשונה בה התחברתי לאינטרנט [דרך הטלפון, בנוחיות ביתי] הייתה גם הפעם האחרונה שבה התחברתי אליו לפני שאבי חיבר את הבית לאינטרנט מהיר.
חזרתי יום אחד מוקדם מביה"ס, ואני זוכר בפירוש שאמא התקשרה הביתה בדיוק מתי שרציתי להתחבר ואמרתי לה לרדת מהקו כי "אני רוצה לגלוש באינטרנט".
ואז, כאמור, הגיע האינטרנט המהיר. השאר – היסטוריה… ^___^
בפרק הבא אני מספרת על ה-IRC ועל איך הכרתי אותך סביב הסיפור של חנן והת’ר. נכון שהגיע הזמן לספר את הסיפורים שלנו לנכדי-הרשת?
אוי אוי כמה שהזדקנו
את יודעת שמהפגישה הראשונה של #israel ב IRC עברו 12 שנים (א’ פסח, אונ’ ת"א)?
אני אשמח לקרוא עוד
טרקבאקים
׳¨׳©׳•׳׳” ׳–׳• ׳ ׳×׳•׳•׳¡׳₪׳” ׳׳‘׳׳•׳’׳“׳™׳‘׳™׳™׳˜, ׳›׳—׳׳§ ׳׳“׳™׳•׳ ׳¢׳ ׳׳™׳ ׳”׳›׳¨׳× ׳׳× ׳”׳׳™׳ ׳˜׳¨׳ ׳˜?.
לפוסט הקודם בסדרה.
בפעם הקודמת שהתרוצץ בבלוגוספירה העברית משחק תיוגים והעברת שרביט עוד עמדתי מחוץ למים, טובל רגל בחשש, עד שקפצתי כבר היה מ…
משחקיית הבלוגוספירה שוב נפתחה. והפעם, על הפעם הראשונה שלי ברשת. או איך הגעתי לשם.
סומנתי על ידי שרון, שסומנה על יד כרמל, יוזמת המשחק המשחק (…
ברשותה של כרמל, שהציתה משחקרשת חדש וגם את הפוסט הזה (שכנראה ישב וחיכה ליציאתו לאוויר העולם כבר זמן רב), גם אני החלטתי אם כן, לשתף את הקוראים בסיפור שלי עם הרשת. החלטתי ליזום ענף חדש ברשת השרשור.